השבוע ציינו שנתיים ללכתו של מודי בר-און ז"ל. לא יהיה מוגזם לומר שבר-און היה אגדה פורצת דרך. מהכתיבה השנונה ל'חמישיה הקאמרית', דרך סדרות דוקו מרתקות ואחד המסמכים התרבותיים החשובים של העשורים האחרונים - התוכנית 'במדינת היהודים', אותה יצר עם ענת זלצר וסיפרה את סיפורה של הקומדיה הישראלית.
אבל עבורנו, אוהדי הכדורגל, מודי פיענח את הנוסחה שאיתה מגישים שידור ספורט. כל אחד ואחת מכם שצפה אי פעם במקרה או שלא, במשדר של ליגת האלופות, הרגיש כאילו מודי יושב לצידו בסלון וחולק איתו בירה. בלי שום רשמיות, בלי נפיחות עצמית או פילוסופית.
מודי פשוט ישב שם איתנו למרות שפיזית היה מאחורי המרקע. הוא התלהב מכל גול וסצינה ונתן לנו לגיטמיציה להיות ילדים ל-90 ומשהו דקות.
פגשתי את מודי פעם אחת בחיי בגמר גביע הטוטו בין בית"ר ירושלים להפועל חיפה באצטדיון רמת גן בתחילת שנות ה-2000. מודי יצא אז בהפסקה וחזר עם מגש מלא בכוסות קפה לכל העיתונאים שישבו סביבו. הוא לא דיבר הרבה אבל העיניים שלו התמלאו ברק כשרן בן שמעון הבקיע את שער הניצחון. אולי כי לא רצה להיות סלב ולא הסכים שתראו בו 'האיש מהטלביזיה'. סתם אוהד שמשלמים לו כדי לראות את הכדורגל הכי טוב בעולם מדי שלישי ורביעי בערב.
רגע לפני שנפתח יורו 2024, זוהי קריאה לכל השדרנים והפרשנים שינעימו לנו את הזמן בחודש הקרוב וישמשו לנו עיר מקלט מהחדשות בעזה ובצפון: נסו להיות מודי.
נסו לפרלטט עם המצלמה. תנו לנו את התחושה שאנחנו יושבים יחד על בירה. לא צריך למלא אותנו בפרטי טריוויה, או לצרוח מכל כדור רוחב סתמי. תקלילו. עזבו אותנו מהתאריך האחרון בו כבש אמבפה שלושער, ספרו לנו על העבודה הבאה של טוני קרוס. כמו שמודי אמר : "תבלו". תהפכו לנו את היורו הזה לבילוי, לא למופע צווחנות.
ספירת העומר
שמועות עקשניות גורסות שבמכבי חיפה שוללים על הסף קאמבק של עומר אצילי למכבי חיפה. בין אם ברק בכר משוכנע שימצא זר איכותי מאצילי ובין עם בכרמל משוכנעים שהדרישות הכספיות של מספר 7 לא מתאימות להם - יש כאן סיפור מעניין דווקא מהצד של בכר, שכן אצילי לבטח ימצא קבוצה בחו"ל שתמשיך לשלם לו כסף טוב.
לפני 4 שנים המאמן המעוטר ביותר בכדורגל הישראלי מיהר להנחית את אצילי בכפר גלים בידיעה שהוא זה שיעשה את ההבדל בין חיפה למכבי ת"א ועובדתית הוא צדק. אצילי לקח את הירוקים על הגב לצלחת וגם השאיר למכבי ת"א בור שהיא לא הצליחה למלא. הבעיה של בכר היא שלא ניתן לזכות באליפות בישראל בלי לפחות שחקן ישראלי אחד שהוא מעל הליגה. זהבי בעונה החולפת היה כזה. אצילי מילא את התפקיד גם במכבי ת"א וגם במכבי חיפה ולמי שזוכר בהפועל ב"ש של וואקמה ו-ויטור היו אלה ברדה ובוזגלו שהנהיגו את העסק.
בכר לא יצליח להנחית כאן ישראלי שובר שיויון כי אין כאלה בשוק. חיפה איבדה כבר את צ'ארון שרי ואת ענאן חלאילי, ליאור רפאלוב הנהדר כבר בן 37, חזיזה אחרי עונת בלהות בגלל פציעה ודין דוד הוא סקורר ענק אבל לא שחקן שסוחב קבוצה על הגב.
חיפה זקוקה לאצילי וגם הוא, כך נדמה, ישמח לחזור לישראל לסיבוב נוסף בסמי עופר. בכר עשוי לשנות את דעתו כשיבין שלזרים הנהדרים לכאורה שהוא מנחית בכרמל, חסר כוכב ישראלי. לנו בכל מקרה אין בעיה אם אצילי יהיה בחיפה או במקום אחר, אנחנו פשוט סקרנים לגלות מי יהיה הכדורגלן הישראלי שעליו בכר ישים את הז'יטונים.
הבחירות של ברקת
המינוי של רן קוז'וך כמאמן הפועל ב"ש הוא חדשות ישנות. וכן העובדה שמי שנבחר להחליף אותו במכבי פ"ת הוא דן רומן - מינוי מסקרן שמהווה הימור לא קטן של אבי לוזון.
על פניו, אלונה ברקת לא עשתה שום דבר בעייתי כי קוז'וך סיים הסכם במכבי פתח תקוה והיה חופשי לחתום היכן שירצה. ועדיין, יש טעם לפגם בעובדה שכמעט כל העולם יודע שקוז'וך צפוי להמשיך בפ"ת אחרי שזכה בגביע, ואז לוזון קם בבוקר ומגלה שהמאמן שלו בדרך לטוטו טרנר.
טוב היתה עושה ברקת אם היתה מתקשרת ללוזון ומספרת לו שהיא בדרך לעשות את המהלך הזה. גם אם היתה מפסידה את קוז'וך, לפחות היתה שומרת על יחסים קולגיאלים עם עמית שלה.
לפני כמה שנים ברקת ניסתה לרוץ לכנסת. כותב שורות אלה היה בין האנשים שהחזיקו לה אצבעות כי הגיע הזמן להרחיק את הפוליטיקאים מהפוליטיקה ולמלא את ההנהגה בטיפוסים שהם שליחי ציבור ברמ"ח איבריהם. מה שברקת עושה בב"ש מזה כעשור וחצי זו שליחות ציבורית פר אקסלנס. מה שקרה עם קוז'וך כשר אבל מריח, כמו תרגיל... תשלימו לבד את החרוז.
לשנות קונספט
רובי קין הבטיח למכבי ת"א תשובה עד תחילת השבוע הבא האם יישאר בקרית שלום או שיהפוך עבור אוהדי מכבי ת"א לזיכרון מתוק כמי שהחזיר לצהובים את תואר האליפות אחרי שלוש שנים. מבלי להיכנס לסוגיית השיקולים של קין והאלטרנטיבות שהוא בוחן כדי לדאוג בצדק לאינטרסים שלו, נשאלת השאלה למה שבמכבי ת"א לא ישברו את טאבו המאמנים הזרים וילכו על מאמן ישראלי?
הרי ברור לגמרי שבמציאות הנוכחית, מאמנים זרים שחלק גדול מהם בטוח שמדינת ישראל היא המקום הכי פחות מוגן בעולם - לא ימהרו להגיע לכאן. טוב תעשה מכבי אם תבחן את המועמדות של אליניב ברדה, תבדוק עם יואב כץ כמה יעלה לשחרר לה את רוני לוי או אפילו תצא קצת מהקופסא ותתהה על קנקנו של אופיר חיים.
אלה שמות פחות סקסיים מקין או מאייטור קראנקה אבל תהיו בטוחים שגם הם יודעים כדורגל. תהיו גם בטוחים שהם, בניגוד למאמנים שמכבי הנחיתה כאן לאורך שנים, לא רואים בג'וב הזמן תחנת מעבר. חומר למחשבה.
קראו גם:
על אילת, טילים וכדורסל
ליגת הכדורסל נכנסת לשלבי ההכרעה הסופיים שלה אבל הירידה של הפועל אילת לליגה השניה כנראה הפריעה לכמה ראשי ערים ופוליטקאים שהפעילו לחץ על ההתאחדות ומנהלת הליגה לכדורסל בטענה שאילת עיר מוכת טילים ולכן צריך להשאיר אותה בליגה.
אין ספק כי אילת זו עיר שחשוב שהספורט בה יהיה איכותי. אין גם ויכוח על כך שהיא סופגת לאחרונה יותר מדי מטחים מכיוון החות'ים. אבל אם אילת צריכה בגלל עניינים בטחוניים להישאר בליגת העל אז גליל עליון שנשארה ביושר על הפרקט בליגה צריכה לקבל מקום ביורוליג בעונה הבאה כמו גם גלבוע גליל ועירוני נהריה שחייה האזרחים בערים הללו הפכו בן לילה לבלתי נסבלים.
הציניות המעושה שבה נתלים במצב ביטחוני כדי לזכות בפרביליגיה ספורטיבית היא נוראית. טוב עשו קברניטי הכדורסל שלא נתנו יד לפארסה הזו.
אתם אמרתם
"תגידו, זכיתם באליפות?"
רגע אחרי שבנה בן, זכה בגביע עם מכבי פ"ת, בתיה שהר סוגרת חשבון בציניות עם אוהדי מכבי חיפה (אתר one)
