הקורונה, ואת זה כולם יודעים, שינתה את העולם מקצה לקצה. הובילה לסגרים, סגרה גבולות, השאירה את כמעט כל תושבי כדור הארץ בבידודים בביתם לתקופה ארוכה.
אבל אם תשאלו את שני זכאי בת ה־16, האתלטית הנהדרת של הפועל חולון, היא דווקא זוכרת לפחות חלק מהמגפה העולמית, לטובה. עד כמה שזה יישמע מוזר.
חיבור מיידי
בתקופת הקורונה, כדי להמשיך לעסוק בספורט, זכאי הצטרפה לקבוצת הריצה של אלין וינוטל עם החברות. אף אחד לא חשב אז, אולי מלבד זכאי ו־וינוטל, שכעבור שנתיים האתלטית החולונית הצעירה תהפוך לאלופת ישראל לקדטיות וסגנית אלופת ישראל לבוגרות בכמה מהמקצועות הקשים על המסלול (הריצות ל־400 מ' ו־400 משוכות).
"אני בכלל הייתי אמורה להיות כדורסלנית", צוחקת זכאי. "ארבע שנים הייתי חזק בכדורסל, עזבתי והיה לי קשה לא לעסוק בספורט. החלטתי שאני פשוט אעבור ענף. נזכרתי שיש מגמת אתלטיקה בבית הספר שלי, קריית שרת. הלכתי להיבחן ומשם הכל התחיל. בהתחלה, נכון, לא ממש הגעתי למקומות גבוהים בתחרויות, אבל לא הפסקתי להאמין בעצמי ועם עבודה קשה - זה באמת קרה".
לאט־לאט התגלה כישרונה של זכאי, ו־וינוטל לא ויתרה לה. "אלין בן אדם מדהים ובשבילי היא לא רק מאמנת, אלא גם חברה", מסבירה זכאי. "לאורך כל הדרך היא עודדה אותי ושמחה איתי על ההתקדמות. מאוד נהניתי להתאמן אצלה. באימונים אלין גם שמה לב שאני מאוד מהירה ושיתפה בכך את רפי גרודצקי המאמן הראשי של אגודת הפועל חולון". משם, החיבור היה מיידי.
היא עברה לקבוצת הספרינט של גרודצקי ומשם עשתה קפיצות מדרגה אדירות. "הוא החליט לעשות לי תוכנית אימונים מיוחדת שבה אני אתאמן כל פעם אצל מאמן ריצה אחר באגודה כדי לראות באיזה מקצוע היכולות שלי הכי גבוהות. לבסוף הוחלט שאני אתמקד בספרינט ארוך ומשוכות. רפי מאוד מקצועי, הוא בחר בשבילי את המקצוע הנכון ומאוד קידם אותי. מהר מאוד הגעתי למקומות הראשונים בתחרויות".
בחודש האחרון, כאמור, גם ההישגים המרשימים התחילו להגיע בצרורות: תואר אלופת ישראל לקדטיות ב־200, 400 מ' ו־400 משוכות; סגנית אלופת ישראל לבוגרות ב־400 מ' ו־400 משוכות והעפלה בלתי נתפסת לחצי גמר אליפות אירופה לקדטים.
כן, באליפות שנערכה בירושלים זכאי שברה את שיאה האישי ב־400 מ' ב־13 מאיות השנייה, כשקבעה תוצאה של 56.28 שניות וזכתה בכרטיס לחצי הגמר. השבוע היא כבר ייצגה את נבחרת ישראל במשחקי המכביה ובעוד שבוע כבר תצא לסלובקיה לפסטיבל האולימפי לנוער. אגב, התוצאה של זכאי ב־400 מ' משוכות מהחודש שעבר - 1:03.53 דק' - היא במקום ה־21 בכל הזמנים באתלטיקה הישראלית לבוגרות - והשנייה בטיבה ב־2022. כבוד.
להגיע רחוק
"ההתקדמות שלה מטאורית ואני מאוד מרוצה ומצפה למה שנראה ממנה בעתיד", מפרגן לה מאמנה גרודצקי. "אני מאוד מקפיד לפתח אותה בהרבה מקצועות כדי שיהיה לה בסיס אתלטי רחב. משוכות, קפיצות, ריצות בינוניות וכמובן ספרינט. היא מאוד מפתיעה ומתעלה מאוד בלחץ. ככל שהתחרות חשובה יותר - ככה היא מוציאה יותר מעצמה".
כששואלים את זכאי לגבי חלום גדול, היא מצטנעת: "להגיע כמה שיותר רחוק". זהו. גם גרודצקי מבקש להשאיר אותה על הקרקע: "המטרה הגדולה היא שהיא תהיה אתלטית ממש טובה בעוד חמש-שש שנים. כרגע היא עוד ילדה מוכשרת".
שני, ומה ההורים אומרים על התחביב שפתאום הפך לכל עולמך?
"ההורים מאוד תומכים, מתלהבים ובאים לראות אותי בתחרויות. אמא מבשלת בשבילי במיוחד אוכל ביתי בריא בשביל התזונה שלי בתור ספורטאית ואבא מסיע אותי לפעמים לאימונים ותחרויות".
באתלטיקה זה לא סוד. אין הרבה כסף ורוב האתלטים המקצוענים עושים את זה בעיקר בשביל האהבה. חשבת להפוך את זה בעתיד למקצוע?
"אני רק בת 16, כך שעוד לא יודעת ממה אני אתפרנס בעתיד. אבל אני אוהבת אתלטיקה ורוצה להמשיך לעסוק בה ולהגיע רחוק".
המאמן גרודצקי: "מקפיד לפתח אותה בהרבה מקצועות כדי שיהיה לה בסיס אתלטי רחב. משוכות, קפיצות וספרינט. היא מאוד מפתיעה ומתעלה מאוד בלחץ"
כמה היה מרגש להתחרות באליפות אירופה לקדטים לעיני הקהל הביתי?
"מאוד, המשפחה והחברים תמכו בי ונהניתי מאוד".
עוד לא הספקת לעכל את ההישג ואת כבר מייצגת את ישראל במכביה.
"אתחרה גם בריצה ל־400 מ' ומקווה לנצח ולזכות בזהב. בכל מקרה, בטוח שצפויה לי חוויה מדהימה".
מה לגבי מודל לחיקוי, יש מישהו כזה?
"אין לי מודל מסוים. אבל אני לוקחת השראה מאתלטים שונים".
וינוטל, שכאמור הייתה זו שהדריכה לראשונה את זכאי, מסכמת: "שני נכנסה למגמת האתלטיקה ולעולם האתלטיקה רק בכיתה ט'. זאת יחד עם שני חבריה לכיתה המתאמנים יחד איתי. אני מיד ראיתי את הכישרון הטמון בה ואמרתי לה מתחילת דרכה שיש לה מהירות טובה וסיבולת מצוינת והיא תהיה רצת 800 מדהימה".
