יהונתן כהן ב-2020 בסמי עופר מול מכבי חיפה. ג'ובאני רוסו ב-1999 מול בית"ר ירושלים בקרית אליעזר. ניר סביליה מול הפועל ב"ש ב-1998 בוסרמיל. שי אליאס בשבת האחרונה בנתניה. יש רגע מזוקק אחד, שבו רגע אחרי שפותחים את השמפניות וחוגגים אליפות, נזכרים בשער אחד או ברגע אחד שבו היקום נתן את הסימן לכך שהעונה הזו צבועה בצבעים של הקבוצה שבה את משחק.
נכון, הליגה עוד ארוכה וזה רק חמש נקודות, אבל ב"ש בשבת האחרונה לא רק הגדילה את הפער ממכבי ת"א, היא בעיקר הבהילה אותה ואת שאר הליגה בחוסן ובעוצמות שיש לה. הראתה לכולם שגם בנחיתות מספרית של שני שחקנים ומאמן שהורחקו, היא לוקחת שלוש נקודות.
ב"ש היא בניגוד גמור לאלופות שהיו כאן מאז הפועל ת"א של 1988 - שילוב בלתי אפשרי בין ברק ועליונות מקצועיות, לאגרסיביות וערסיות במובן הטוב של המילה. היא מנצחת כמעט בקלות משחקים אבל גם באה לנשוך, להרביץ ולחטוף צהובים כדי להעביר מסר מהדקה הראשונה.
דטריוט פיסטונס של סוף שנות השמונים היתה כזו, היא כונתה אז ה'באד בויז' וזכתה באליפות. כאמור, גם הפועל ת"א, ששחקן העונה שלה דאז היה אלי קוקוס כהן. זה, בעיקר מה שימנע ממכב ת"א להשיג אותה כי גם אם ב"ש תחווה משבר בשלב מסוים ותאבד נקודות, כח ההרתעה שלה ייתן לה מספיק אוויר כדי, כך מסתמן, לחצות ראשונה את קו הסיום.
הכרוז השקרן
בני סכנין פיטרה השבוע את הכרוז שלה, סעיד חסנין, שאמר השבוע בערוץ אל אקצא המזוהה עם חמאס את דברי הבלע הבאים: "הוא (עומר שם טוב שנישק את שוביו לפני ששוחרר כי הכריחו אותו לעשות כך ) עשה זאת מרצון כי הוא מעריך ומכבד את מה שעשה האדם שהחזיק בו במהלך השבי ואת הכבוד שנהגו בו".
על החטופות אמר: "נהגו בהן בכבוד לפי ההלכה האסלאמית ולא פגעו בהן. זה מוכיח באופן נחרץ מי הברברי ומי האנושי. שמתנהל לפי לימודו וההלכה הדתית והאסלאמית".
על ערבים ישראלים שמתגייסים לצה"ל אמר: "ישנם חלשי נפש שמצטרפים לשורות צבא האויב. חמאס רצתה להגיד לפלסטינים של 'פלסטין ההיסטורית' או למה שמכנים "ערביי ישראל" - שהם לא רוצים שהם יצטרפו לצבא האויב, צבא הכיבוש, וכי והגיע הזמן לכל מי שהפך שווה נפש או רק חושב להצטרף לצבא הכיבוש, לחשוב מיליון פעמים לאן הוא הולך ואיך הוא מוכר את המצפון, את המוסר ואת הדת שלו בנתיב הבלתי מוסרי הזה".
מדהים שחסנין, אמר למעסיקיו שדבריו הוצאו מהקשרם למרות ששודרו בערוץ טלוויזיה. עוד יותר מדהים שאף גורם אכיפה לא מעמיד אותו לדין על הסתה, לא פחות מדהים שסכנין העסיקה אדם כזה. זאת למרות שאין הרבה מה לצפות ממועדון שנותן יד לביזוי ההמנון, לקללות נגד לוחם בצה"ל כמו מנשה זלקה, ואפילו לא מעלה בדעתו לקיים משחק הוקרה לליאור אסולין הי"ד שהביא להם במו רגליו את גביע המדינה ב-2004.
הגיע הזמן שמישהו יחקור ברצינות מיהי סכנין באמת. האם מדובר במועדון שדוגל בדו קיום והאנשים סביבו גורמים לו נזק בתעמולה אנטי ישראלית או שמא סכנין חושבת בדיוק כמו המטומטמים שטוענים שמפלצות החמאס נהגו בכבוד בחטופות, אחרי כל מה שהם עשו בשבעה באוקטובר ובמהלך יותר מ-500 ימים בהם התעללו בחטופים וחטופות והרגו במו ידיהם נשים וילדים קטנים וזקנים. לפחות הפיטורים הם צעד בכיוון הנכון.
הוא הורס
יום שישי שעבר הדרבי הירושלמי. דקה לסיום. פטריק טוואמסי מעלה את בית"ר ל-2:1. גל לייבוביץ' מסמן לעיגול האמצע. ואז נקרא על ידי צוות ה־VAR. לא ניכנס לשאלה האם השער חוקי או לא, למרות שקשה להבין למה השער נפסל אם הכדור היה בשליטה של הפועל ומכאן נכבש הגול. בואו נלך רגע למשך הבדיקה.
דקות ארוכות אף אחד מ-17 אלף הצופים בטדי לא ידע לאן זה הולך. ניתן ללייבוביץ' את הקרדיט שהוא התעכב והתעכב כי רצה לקבל את ההחלטה הנכונה שעושה צדק. אבל מישהו צריך להגיד לאדונים הנכבדים במינהלת, ההתאחדות ובאיגוד השופטים- כנראה שבניגוד לאירופה, הכדורגל הישראלי לא בשל לשיטת ה־VAR. לא יכול להיות שכל מהלך שנבדק יימשך עשרה אחוזים מהזמן החוקי. לא יכול להיות שאוהד ביציע ובסלון לא יידע אם לשמוח או לעצור את עצמו.
הלכה הספונטניות, הלך כל הריגוש. אם אין לנו שופטים מספיק מקצועיים על הקווים או בעמדת ה־VAR שמסוגלים לקבל החלטה מהירה, אם ממילא למרות האמצעי האלקטרוני טעויות השיפוט רק גדלות ממחזור למחזור, למה לעזאזל צריך את הטכנולוגיה הזו?
ירוק דהוי
הפועל כפר סבא ומכבי חיפה, חתמו השבוע על הסכם של שיתוף פעולה שאמור להפוך את כפ"ס לקבוצת הבת של חיפה, עם כל המשתמע מכך. בכפר סבא אמנם מיהרו להודיע: "חשוב להדגיש כי מדובר בשיתוף פעולה מקצועי בלבד, שמטרתו לחזק את הפועל כפר סבא, לקדם את שחקניה ולסייע בהשגת מטרותיה, בראשן חזרה לליגת העל.
"הפועל כפר סבא תמשיך להתנהל כמועדון עצמאי, תחרותי ושאפתני, מתוך מחויבות למצוינות", אבל לא נדמה שזה עושה חסד עם הפרסטיז'ה של כפר סבא.
המועדון מהשרון נזכיר, הוא אחד המפוארים בכדורגל הישראלי. יש לו בארון התארים שלושה גביעים ואליפות אחת, ואם רוצים לדייק, אז עד אמצע שנות השמונים, כפר סבא למעשה, היתה מועדון יותר גדול ומפואר ממכבי חיפה (לא במדד הפופולריות כמובן אלא מבחינת ההישגים).
מועדון כמו כפ"ס לא יכול להיות קבוצת בת של אף אחת. זו לא בית"ר ת"א או רמת השרון, אפילו לא מכבי הרצליה. זה מועדון פאר שירד מנכסיו אמנם, אבל יש בהסכם הזה סוג של חותמת לכך שהוא ממצב את עצמו כקבוצת אמצע טבלה/תחתית בליגה הלאומית לשנים ארוכות. מעניין מה היו אומרים כמה אגדות כפר סבאיות כמו אלי יאני, נח איינשטיין, ישראל פוגל ואפילו שלמה שרף.
חברו הקרוב של יצחק שום, אדריכל המהלך על הסיפור הזה. חבל שעוד מועדון חשוב והיסטורי כמו כפ"ס מחליט על ביטול עצמי שכזה במקום לנסות להיות סוג של בני ריינה ועירוני קרית שמונה שתקעו יתד בליגת העל.
קראו גם:
שבת אחים ואחיות
הרגע הגדול ביותר בכדורגל הישראלי השנה, הוא לא שער וירטואוזי, אליפות מזהירה או משחק לפנתיאון. הרגע הזה, הוא יציע שלם של אוהדי בית"ר ירושלים מכסה את טדי בעשן כתום של אבוקות וצורח ביחד: "ביבס", "ביבס" עם השלט נקמת ילד קטן לא ברא השטן משירו של ביאליק. הוא המדים של בני יהודה ביום שני האחרון מול רמת השרון עם הדיוקן של כפיר, אריאל ושירי ביבס הי"ד. הוא המחוה של אוהדי מכבי נתניה לחטוף אוהד הקבוצה עומר ונקרט של אוהדי מכבי ת"א לחברם ליציע עומר שם טוב. הטיסה של יאיר הורן מעל טרנר, הסרטון של אמילי דמארי מעל בלומפילד, המאבק של אוהדי הפועל ירושלים למען השבתו של הרש גולדברג פולין והכבוד האחרון שרחשו לו.
אבל זו בעיקר ההבנה, שהכדורגל הוא אחד הדברים היחידים שמאחד את כולנו בימים בהם אנחנו מלקקים את הפצעים. אז בפעם הבאה שמישהו מוציא את דיבתו של הענף ושל האוהדים, תזכירו לו שהחיבוק בכל יציעי המגרשים בארץ לחיילים, לפצועים, למשפחות השכולות ולחטופים, הפך את כולנו למה שמזמן היינו צריכים להיות: רקמה אנושית אחת.
אתם אמרתם:
"היה חסר רק שישימו את אלונה ברקת בקישור"
מאור מליקסון בהלם מהאירועים במשחק בין מכבי נתניה להפועל ב"ש, ומנסה להרחיב את האקסטרים (פודקאסט "הפודיום")
