קבוצת נערים א' של מ.כ ירמיהו חולון היא אחת מהקבוצות הלוהטות של מחוז מרכז (הליגה השלישית). אחרי 14 מחזורים היא מובילה את הטבלה עם 37 נקודות, כשבמאזנה משחק עודף ונקודת יתרון על פני הדולקת אחריה, הפועל קריית אונו (36 נק').
לאחרונה קבוצתו של המאמן נתן מזרחי גם זכתה בחיזוק מפתיע, שעושה לה בימים האלה גם לא מעט יחסי ציבור: החלוץ שובאל־צדוק בן גביר (16), בנו הבכור של חבר הכנסת איתמר בן גביר ("הציונות הדתית", "עוצמה יהודית").
קראו גם:
כמה אירוני שהבחור הצעיר, שלפני כשבוע וחצי רשם הופעת בכורה וגול ראשון במדי ירמיהו (בניצחון 0:6 על בית"ר פתח תקוה), לא ממש התעניין בכדורגל עד שהגיע לחולון. "הכל התחיל בכלל מזה שרציתי להפסיק את הלימודים בישיבה", הוא מודה. "הלימודים היו נמשכים עד שמונה בערב, כבר לא היה לי כוח והרבה חברים טובים שלי עזבו. אז הלכתי לחפש מסגרת שהיא גם דתית וגם בתנאי פנימייה, ולא היו יותר מדי אופציות, אז הגעתי למדור הדתי במקווה ישראל".
מה זה נבדל?
לאחר שהתחיל את לימודיו במקווה, נרשם בן גביר לחוג כדורגל במסגרת בית הספר. "תמיד אהבתי לשחק, אבל בעיקר עם החברים בשכונה, במגרשים קטנים, חמש על חמש, שום דבר רציני. זה לא שיש לנו מועדוני כדורגל ליד קריית ארבע, זה גם משהו שלא מתעסקים בו".
מי שגילה את בן גביר הבן הוא מני כהן, מדריך כדורגל במקווה ישראל, ובמקרה גם המנהל המקצועי של מחלקת הנוער בירמיהו חולון. "למרות שהוא מעולם לא היה במסגרת ספורטיבית רצינית, ראינו שיש לו רצון גדול", מסביר כהן, שצירף אותו לירמיהו לפני כחודשיים. "הוא היה מגיע לאימונים במגרש 'חולון חדש' בריצה וחוזר בריצה, כמו פורסט גאמפ, ומי שמכיר את חולון יודע שמקווה ישראל והמגרש נמצאים בשתי קצוות שונים של העיר. הבנתי שזה יכול להסתדר, ובינתיים זה נראה טוב".
"לא משנה לי אבא שלו או ימין-שמאל", אומר המאמן מזרחי. "החיבור בינינו היה מהיר וטוב. בהתחלה הוא לא הבין כל כך את המשחק אבל הוא לומד. ברביעי שעבר הוא השתתף לראשונה במשחק ותוך חמש דקות כבש גול לחיבורים. הוא בנוי טוב, רואים שהוא עובד בחדר כושר, מתאמן והתאמן הרבה שנים ברמה האישית".
שובאל, עד כמה היה קשה לעשות את המעבר למגרש כדורגל אמיתי?
"(צוחק) אין לך מושג כמה לא היה לי מושג. במשחק האימון הראשון שילבו אותי כשחקן התקפה, וכולם צועקים לי 'צא מנבדל', ואני בכלל לא יודע מה זה נבדל. אין נבדל במגרשים בשכונה. או שפתאום אני יורד עד למטה לעשות הגנה, ולא מבין שאני צריך לשמור על המקום שלי במערך... מלא דברים מצחיקים. היום אני כבר יותר מתמצא".
הקבוצה שלך משחקת בשבת, איך זה מסתדר לך?
"קודם כל המאמן יודע שאני משחק בשבת רק אם אני יכול להגיע למגרש ברגל. אחרת אני לא משחק. בנוסף, הרבה קבוצות במחוז הן קבוצות 'צו פיוס' (דתיות), כלומר הרבה משחקים מלכתחילה לא משוחקים בשבת".
איך קיבלו את זה בבית? ואתה לא עוד בן, אתה הבן הבכור מתוך חמישה.
"זה היה בעייתי בהתחלה, וכן, זה משהו שמאוד הפריע להורים שלי. אבא ממש לא התלהב והוא חשש מזה שהאווירה במקום פחות דתית, אבל בסוף הוא קיבל את זה והיום הוא מרוצה".
אבא משמש בכנסת נציג של ציבור חרד"לי, זה לא יפגע בו תדמיתית במובן הדתי?
"זה לא כל כך מדויק. 'עוצמה יהודית', המפלגה של אבא שלי, לא דומה בעניין הזה לכל המפלגות שמרכיבות את 'הציונות הדתית'. אני מגיע לכנסים של המפלגה ואני רואה את האוכלוסייה. יש שם הרבה מאוד חילונים, תושבי פריפריה. המפלגה ממש לא פונה רק לדתיים, יותר מזה, היא הרבה יותר ימנית מדתית".
הטיקטוק של "עוצמה"
מה החלק שלך בפעילות של המפלגה של אבא, "עוצמה יהודית"?
"אני מגיע לכנסים מדי פעם, אבל אני בעיקר עוזר לאבא בכל מה שקשור לחשבון הטיקטוק והאינסטגרם שלו".
גם אבא שלך התחיל כדובר, אתה אולי עושה את הצעדים הראשונים לפוליטיקה?
"מה פתאום. זה ממש לא מעניין אותי. כבר בגילי לאבא היו שאיפות גדולות בתחום. אתה לא יכול לומר את זה עליי. אין לי משהו נגד זה, פשוט אין לי משיכה לזה. אני אעדיף לראות סרט על פני לראות מהדורת חדשות".
אידיאולוגית, עד כמה אתה דומה לו?
"מדינית־ביטחונית אני כמו אבא ולפעמים יותר, אבל בעניינים אזרחיים אני יותר מפלגת 'זהות', מינימום התערבות של המדינה בתחומי החיים שלנו, והפחתת מיסוי שהולך לדברים שהמדינה לא צריכה לממן".
כשאתה פותח את הטלפון ורואה שאבא היה מעורב בתגרה עם מאבטח, ושולף אקדח, מה אתה מרגיש?
"קודם כל, זה משהו שדי גדלתי איתו. אבא היה פעיל מאוד עוד לפני שנולדתי, פשוט בזמן האחרון הוא הפך לחבר כנסת וכל אירוע שהוא מעורב בו מקבל הד תקשורתי גדול יותר וכותרות. בכל מקרה, הדימוי שלו כגזען הוא דימוי שגוי. אין לנו בעיה עם ערבים אלא רק עם ערבים שעושים פיגועים או מיידים אבנים על חיילים ואזרחים. יש אצלנו בבית ערבים שבאים לבקר, באים לקפה".
ועדיין, אבא שלך פחות פופולארי בציונות הדתית לעומת ח"כ בצלאל סמוטריץ', שהוא קיצוני לא פחות.
"אבא שלי נדחה על ידי הציונות הדתית כי הוא לא הגיע מהאליטות של הדתיים והוא לא בן של רב. הוא יותר חוזר בתשובה, מזרחי, במחנה יהודה הוא זוכה לחיבוק הגדול מהעם".
"קריירה פוליטית? מה פתאום. זה ממש לא מעניין אותי. כבר בגילי לאבא היו שאיפות גדולות בתחום, ואתה לא יכול לומר את זה עליי. אין לי משיכה לזה. אעדיף לראות סרט על פני מהדורת חדשות"
הראש בבגרויות
כפי שאפשר להבין, שובאל לא גדל כאוהד כדורגל. עד כמה לא? "אני לא חושב שיצא יצא לראות אי פעם משחק במשך 90 דקות. מודה שאף פעם לא אהבתי באמת את הצפייה. אני מחשיב את עצמי אוהד בית"ר ירושלים ובארסה, אבל זה לא התבטא מעבר לכמה דקות של צפייה במשחק. אני ממש לא עוקב צמוד".
עד כמה שונים החיים בחולון לעומת קריית ארבע?
"האמת שלא כל כך. אני בעיקר בתוך מקווה ישראל, אני בבועה, אני יוצא לאימונים, לריצות, גם יוצא לקנות, לקניון, אבל את זה עשיתי גם בקריית ארבע כשהיינו יוצאים לירושלים. יש לי גם בגרויות על הראש וזה לוקח ממני לא מעט זמן, ככה שעוד לא יצא לי להכיר את החיים במרכז".
איפה נראה את שובאל השחקן בעוד שלוש שנים?
"באמת שאני לא יודע אם אהיה שחקן בעתיד, אני אפילו לא חושב שאני רוצה. כל מה שאני יודע כרגע זה שככל שאני משחק יותר אני אוהב יותר ויותר את המשחק. וזהו".
