כבר זמן רב שבית הספר החקלאי הוותיק מקווה ישראל ממתין להזדמנות להתחדש. לאחרונה הופקדה תוכנית מתאר חדשה לתחומי המוסד שהוקם בשנת 1870, שאמורה לשנות את פניו. התוכנית מתייחסת לשטח של יותר מ־3,000 דונם של הכפר החקלאי תוך התייחסות לחוק מקווה ישראל משנת 1976 שמבטיח כי שלושת הדונמים עליהם משתרע הכפר ימשיכו לשמש כבית ספר חקלאי.
קראו גם:
התוכנית מגדירה מבנים לשימור, נותנת זכויות בנייה של כ־85 אלף מ"ר עבור מוסדות החינוך, הפנימיות, המשק, החקלאות והמבנים לשימור, אך גם קובעת היכן לא ניתן לבנות. על פי התוכנית, בכפר ישנם 13 מבנים היסטוריים המועדים לשימור מחמיר.
אחד החידושים בתוכנית היא קביעת "זיקת הנאה" לציבור בתחום הלב ההיסטורי ולכיוון הפארק המטרופוליני "אריאל שרון", כביש 4 וכביש מספר 1. מדובר ב־391 דונמים. המשמעות היא לפתוח את הכפר לציבור הרחב.
"תוכנית המתאר החדשה, הראשונה שנעשית במקווה ישראל מזה עשרות שנים, פותחת את מקווה בחזרה אל הציבור גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רעיונית", נכתב בתוכנית המתאר. "היא מגדירה את מקווה כחלק מהרקמה המטרופולינית הקיימת של גוש דן, תוך שמירת עצמאותו כמוסד חינוכי אשר צריך וזכאי לקבוע את סדר היום החינוכי הייחודי שלו".
"תוכנית המתאר החדשה, הראשונה שנעשית במקווה ישראל מזה עשרות שנים, פותחת את מקווה בחזרה אל הציבור גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רעיונית"
אין זה חדש שבמקווה ישראל נאלצים בעשרות השנים האחרונות להיאבק פעם אחר פעם על הזכויות בשטח, ונראה כי גם הפעם הם יידרשו לפעול כדי לשמר את האוטונומיה שלהם. "עבורנו זה יום חג, אנחנו מברכים על המהלך ושמחים שהכפר מקבל הזמנות להישאר עדכני ולהתקדם", אומר דייר קבוע ואיש חינוך בכפר, "אנחנו אמנם מלמדים כאן חקלאות, אבל כל הלמידה במקווה היא בסגנון מתקדם, טכנולוגי ובשילוב מערכות מחשוב חדשניות".
מה דעתכם על הכוונה לאפשר שימוש של הציבור בשטח?
"התוכנית הופקדה ועכשיו מגיע שלב ההתנגדויות ובנושא הזה אני מניח שהכפר יתנגד. אין לנו שום בעיה לקבל מבקרים, להיפך, אנחנו נשמח שיותר אנשים יכירו את הפעילות במקום, אבל אסור לשכוח שיש כאן מוסדות חינוך, שטחים פרטיים ואנשים שחיים כאן. לא ייתכן שכל מי שירצה יוכל להיכנס, זה בכל זאת מוסד חינוכי, ולכן כל ביקור מבחינתנו הוא מבורך כל עוד הוא נעשה בתיאום ודרך השער הראשי. אני לא רואה צורה שבה אנשים ייכנסו למקווה דרך שערים אחוריים שאינם מפוקחים".
יש לציין כי מקווה ישראל לא מוגדר כישות מוניציפלית עצמאית, בדומה לערים, אלא מתקיים תחת הסטטוס של "שטח גלילי". המשמעות היא שהאחריות על המקום שייכת לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ועל כן במקווה מייחלים כי ללא כל רשות שניצבת מולם, הם יצליחו להכניס לתוכנית את השינויים החשובים להם.