אסיר לשעבר הגיש תביעה בסך של כחצי מיליון שקל נגד כלא חרמון, בטענה שהוכנס ל-27 ימים לצינוק כי סירב לבקשתה של מנהלת האגף להלשין על חברו לתא, רועי ברקן, בנו של יהודה ברקן ז"ל, והיא הגישה נגדו תלונת שווא. מנגד טענה מפקדת האגף כי הוא הועבר לתא במסגרת בדיקה של תלונה על איומים כלפיה.
השופט קיבל את התביעה בחלקה: "התרשמתי שהתנהגות מפקדת האגף הייתה פוגענית ונקמנית, בצורה החורגת מהסביר", כתב.
בשנת 2009 הורשע התובע בביצוע עבירת אלימות ונגזרו עליו 42 חודשי מאסר בפועל. בפברואר 2010 הוא עבר לכלא חרמון, שם לדבריו זומן לשיחה אצל מפקדת האגף. באותה שיחה, טען, התבקש להעביר לה מידע על שותפו לתא, רועי ברקן, שנהג להלין עליה בפני מפקדת הכלא.
קראו עוד >>
"לטענת התובע, בשל התנגדותו לדרישתה למסור לה מידע שלילי בנוגע לשכנו לתא, מפקדת האגף החלה להלך עליו אימים, שאם לא יעשה כן, יוחלט על העברתו לכלא שיטה, המאוכלס בעיקר באסירים ביטחוניים, וכן גם באסירים אשר ביצעו עבירות פליליות חמורות ביותר, להבדיל מאופיו של מתקן הכליאה חרמון", נכתב בפסק הדין.
בתלונה שהגיש נגד מפקדת האגף ליחידה לחקירות סוהרים, טען האסיר כי לאור סירובו להלשין, הוא זומן אליה לשיחה, בה נמסר לו שאינו מתאים לשמש בתפקיד עוזר הוראה, שבו חשק להשתבץ. בתגובה לכך ציין בפניה כי בעוד חצי שנה הוא אמור להשתחרר, מה שהתפרש בעיניה, בהמשך, כאיום.
"באותו יום הוא נקרא לשיחה לאחר שהמפקדת טפלה עליו אשמת שווא לפיה הוא הילך עליה אימים, ואחריה הוא נשלח לתא הצינוק של הכלא. "הוא שהה בצינוק 27 ימים, בהם נאלץ לחיות בתנאים קשים, ללא אור וללא חלונות. זמן מה לאחר מכן, המשטרה החליטה לגנוז את התלונה שהגישה נגדו מפקדת האגף, והוא הוחזר לתאו", טען סניגורו.
לדבריו, התנהגותה של המפקדת הסבה לו נזק של כחצי מיליון שקל, הכולל בין היתר פיצוי על הימים בהם ישב בצינוק בעקבות תלונת שווא, העברתו לכלא אחר ופגיעה בסיכוייו לשחרור מוקדם.
מפקדת האגף הכחישה שביקשה ממנו להלשין, וטענה שסירבה לשבץ אותו בתפקיד שרצה מטעמים עניינים, כמו כן טענה כי איים עליה, ובמסגרת בירור תלונה הוא הועבר לכלא שיטה.
השופט אפרים צ'יזיק קיבל את התביעה בחלקה, תוך שהוא מעביר ביקורת על התנהלות שב"ס ומפקדת האגף. "זכויותיו האלמנטריות של התובע קופחו, כי כלל לא הועמד לדין משמעתי, ולכן גם לא היה באפשרותו להשיג על ההחלטה להעבירו לאחד מתאי אגף ההפרדה", כתב. "הוא הועבר בסיומה של אותה תקופה לכלא שיטה, מבלי שוועדת ההעברות בחנה מדוע התובע לא נשפט בהליך משמעתי, ומה הסיבה לכך שהושם באגף ההפרדה במשך תקופה כה ממושכת".
לאור זאת פסק כי על כלא חרמון לשלם לו פיצוי בגובה 40 אלף שקל, 2,000 שקל הוצאות ו-6,000 שקל נוספים בגין הוצאות עורך דין. "התרשמתי שהתנהגות מפקדת האגף הייתה פוגענית ונקמנית, בצורה החורגת מהסביר, תוך פגיעה מהותית ומשמעותית בחירויותיו של התובע – אשר גם כך חירותו נשללה ממנו כדין לאור גזר דינו", כתב.
