הרכבת הקלה כבר נוסעת ומהווה אלטרנטיבה תחבורתית חשובה עבור כל תושבי המרכז, אך ניתוח שביצע עומר כרמון, אחד המומחים בארץ בתחום התחבורה, טוען שתושבי בת ים מופלים לרעה לעומת תושבי תל אביב, ומסביר מדוע.
כרמון ניתח את פעילות הרכבת הקלה, דנקל, בבת ים. הוא למד את הנושא לעומק, שוחח עם בכירי הרכבת ויש לו מסקנה שתושבי בת ים לא ישמחו לשמוע, למרות שמי שנוסע ברכבת כבר היטיב להכיר את הבעיות שאותה מצביע עליה.
"אלו לא רק המנהרות היקרות שנכרו מתחת לתל אביב ומאפשרות שם נסיעה מהירה, בבת ים (וביפו) הם לא נבנו, ועל כן באזורים אלה הרכבת זוחלת", מסביר כרמון אלא גם בעיה מהותית ומשמעותית לא פחות: "היעדר החיבור בין הרכבת הקלה והאיטית לתחנות הרכבת הכבדה והמהירה".
קראו גם:
מה ההבדל בין בת ים לתל אביב?
בעוד בתל אביב מתממשקת הרכבת הקלה עם שתי תחנות של הרכבת הכבדה (סבידור והשלום), דווקא בבת ים - שבה החיבור חשוב יותר, אין אפילו חיבור אחד. זאת למרות שתוואי הקו האדום יכול היה לאפשר זאת".
כידוע, אורכו של הקו האדום 24 קילומטרים, כאשר מחצית מתוואי עובר במנהרה בעיקר מתחת לרמת גן ותל אביב, והמחצית השנייה בתוואי עילי. כך למשל, בעוד שאת המנהרה התל אביבית חוצה הרכבת ב-20 דקות, במחצית המגיעה לכיוון יפו ובת ים, מה שמכונה - התוואי העילי, היא זוחלת במשך שעה שלמה.
"בגלל איטיותה, הרכבת הקלה אינה יכולה להתמודד מול המהירות של הרכבת הכבדה - שעושה את הדרך מדרום בת ים למרכז תל אביב ב-20 דקות בלבד, לעומת 50 דקות ברכבת הקלה", מסביר כרמון.
עוד הוא מוסיף ומסביר כי, "כדי להעניק לתושבי בת ים אפשרות טובה להגיע לתל אביב במהירות, הדבר ההגיוני שהרכבת הקלה יכלה לעשות, היה להכיר באיטיותה ולחבר את תושבי בת ים עם תחנות הרכבת המהירה".
בניתוח של כרמון הוא מוכיח כי "הקו האדום עובר בבת ים במרחק של כקילומטר משלוש תחנות רכבת כבדה. למרות הקרבה הגיאוגרפית (ואפילו השם הזהה והמבלבל של שתי תחנות רכבת קלה לשמה של תחנת הרכבת הכבדה - תחנת יוספטל ותחנת הקוממיות), חיבור מתבקש בין שני אמצעי התחבורה – אין.
תחנת הרכבת הכבדה קוממיות ממוקמת קצת יותר מקילומטר מהתחנה הסופית של הרכבת הקלה. בין שתי התחנות מחבר כביש רחב שעובר ליד בית העלמין הדרום - המשרת את תושבי בת ים וחולון. האם הקו האדום עושה את המרחק הקצר יחסית ומאפשר לתושבי בת ים אפשרות הגעה לרכבת המהירה לתל אביב ולבית הקברות שבו טמונים 200 אלף נפטרים? לא".
דוגמה נוספת שנותן כרמון היא בתחנת הבעל שם טוב (הבעש"ט) של הרכבת הקלה: "התחנה נמצאת במרחק של פחות מקילומטר מתחנת וולפסון של הרכבת הכבדה ומבית החולים וולפסון. האם הקו האדום עושה את המרחק הקצר יחסית ומאפשר לתושבי בת ים אפשרות הגעה לרכבת המהירה לתל אביב ולבית החולים שמשרת יותר מחצי מיליון תושבי דרום גוש דן? לא".
כרמון ממשיך ומדגיש: "מי שיורד בתחנת הבעש"ט, אפילו לא מודע לכך שבסמוך אליו נמצאים תחנת רכבת כבדה ובית חולים. במפת ההתמצאות בתחנת הרכבת הקלה אין לכך זכר. אפילו קו אוטובוס שמחבר בין תחנת הרכבת הקלה לתחנת הרכבת הכבדה ולבית החולים, לא מופיע במפה. מי שיבחר לעשות את המרחק ברגל, ייאלץ לאזור אומץ ולצעוד במדרכות צרות בין קורקינטים דוהרים ותנועת כלי רכב גועשת".
"גם תחנת הרכבת הקלה יוספטל מרוחקת כקילומטר מתחנת הרכבת הכבדה באותו השם. כביש רחב מחבר בין שתי התחנות ולאורכו ממוקמים קניון בת ים, הספרייה העירונית ופרויקטים עצומים של התחדשות עירונית. האם הקו האדום עושה את המרחק הקצר היחסית ומאפשר לתושבי בת ים אפשרות הגעה לרכבת המהירה לתל אביב ולקניון? למרבה הצער והחלמאות, לא".
האם אותה התנהלות תימשך גם בחולון עם הקו הירוק של הרכבת הקלה? סביר להניח שכן. רק תחנת וולפסון תזכה לחיבור ולאפשרות הנכספת של הגעה מהירה לתל אביב. תחנות הקוממיות ויוספטל שממוקמות על גבול חולון, לא יחוברו.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "הבחירות המרובות וחילופי השרים והמנכ"לים עיכבו את התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. יחד עם נת"ע הפקנו לקחים רבים מפרויקט הקו האדום, ואלה יוטמעו בפרויקטים אחרים. יצוין כי הקו האדום עבר שינויים רבים מאז הוכרז על תכנונו, שהובילו לשינויים באומדני הפרויקט".
