המשבר במכון האונקולוגי בבית חולים וולפסון הולך ומסתבך: האחיות מסרבות לחזור לעבודתן ומשרד הבריאות החל לפזר מטופלים בבתי חולים אחרים. "מתעללים בנו", אומרת אחת האחיות. "אף אחד לא רוצה שנפש פצועה תטפל בחולה, נכון?".
קראו גם:
משבר אמון
כבר למעלה משבוע שבמכון מתנהלים מאבקי כוח קשים, במסגרתם שמונה אחיות העובדות במקום יצאו לחופשת מחלה במחאה נגד מנהל המכון, ד"ר רונן ברנר.
בינתיים מפעילות את המקום אחיות ממחלקות אחרות, אך האחיות הקבועות מסרבות לשוב לעבודתן ומשרד הבריאות כבר החל להעביר מטופלים לבתי חולים אחרים.
תחילתו של המשבר כבר בשנת 2019, כשד"ר ברנר אישר טיפול ייחודי לשני מטופלים, אך הנהלת בית החולים סירבה, זאת למרות שמדובר בשני מטופלים שכבר קיבלו אותו בעבר, וד"ר ברנר היה סבור כי יש ביכולתו להציל את חייהם.
בהנהלה התעקשו כי התרופה איננה בטוחה לשימוש וטרם קיבלה את כל האישורים הרלוונטים, והמטופלים פנו באופן אישי למשרד הבריאות בקריאה להתערב בנושא.
מאז למעשה התחילו היחסים בין ד"ר ברנר ומנהלת בית החולים, ד"ר ענת אנגל, לעלות על שרטון. בחודש מרץ נבחר ד"ר ברנר ליו"ר ועד הרופאים בוולפסון ומאז החריף המאבק ובשלב מסוים ד"ר ברנר השתכנע כי מתנהל מאבק נגדו כדי לגרום לו לעזוב את מקום עבודתו, וכך נוצר משבר אמון בינו לבין האחיות הכפופות אליו.
חופשת מחלה
לפני כחודש שלחו אחיות המכון מכתב להנהלת המוסד הרפואי, בו הן מבקשות לעזוב את עבודתן עקב היחס שהן סופגות לטענתן מד"ר ברנר.
"יחסי העבודה של ד"ר ברנר איתנו האחיות אינם תקינים ואינם מכבדים. אנו עוברות התעללות מילולית הכוללת צעקות, השפלות, השמצות, יחס מזלזל, ציניות, הסתה, האשמה ואפילו נקיטת סנקציות והתעמרות. ההתנהגות המשפילה הזו כלפינו מתרחשת למרבה הצער גם בפני המטופלים ובני משפחותיהם, מה שמבייש ומבזה אותנו מאוד", לשון המכתב, בו מתארות האחיות כיצד ד"ר ברנר מונע מהן מידע לכאורה, ולטענתן מזמין מטופלים מבלי לעדכן את הצוות ולאפשר לו להיערך בהתאם, ומקשה על עבודתו.
בשבוע שעבר הן חדלו להגיע לעבודה, ומתברר כי מאחורי המכתב הקשה עומדות שמונה נשים עייפות ומתוסכלות שרואות כיצד עבודת החלומות שלהן, בה ראו ייעוד ושליחות, הפכה לסיוט מתמשך.
"אני אחות ותיקה, עבדתי תחת שני מנהלים אחרים לפני ד"ר ברנר, ומעולם לא הייתי במצב כזה", מתארת אחת מהן. "בחלומות הכי שחורים שלי לא דמיינתי שאחפש דרך לעזוב את המכון. לקחנו ימי מחלה וקראו לזה שביתה, אבל אנחנו באמת חולות. כשאדם מתוסכל זה מצטבר עד שזה מתפוצץ ‑ הראש כואב, הגוף קורס והנפש פצועה. אף אחד לא רוצה שנפש פצועה תטפל בחולה, נכון?".
כיצד נראית העבודה במכון בחודשים האחרונים?
"בלתי נסבלת. הוא פשוט מתעלם מאיתנו, כאילו אנחנו אוויר. איך אפשר לעבוד כשאין תקשורת בין האחיות לרופא? יש לד"ר ברנר עובדת שמתעמרת ומתעללת בנו. מסתירים מאיתנו מידע. על הטיפול אני שומעת ממטופלים ולא מהרופא. בא מטופל ואומר: 'ד"ר ברנר אמר שתבדקי ככה וככה'. אי־אפשר לעבוד ככה. אני לא יכולה לתת תרופה או לבצע בדיקה בלי הוראה מפורשת, והוא יודע את זה, אז כמובן שאני ניגשת אליו ואז הדלת שלו נעולה. הוא החליף צילינדר, אז אנחנו לא יכולות להיכנס, ולפעמים הוא מתעלם מאיתנו במשך שעות, לא עונה מהדלת, לא להודעות ולא לטלפונים. אני הולכת וחוזרת עשרות פעמים והוא לא מגיב. גם כשאת נכנסת למשרד שלו אין לך מושג באיזה מצב רוח תתפסי אותו - אם הוא יצעק עלייך שאין לו זמן, או פשוט יתעלם ממך לחלוטין.
"אני אחות ותיקה, עבדתי תחת שני מנהלים אחרים לפני ד"ר ברנר, ומעולם לא הייתי במצב כזה"
"בשבוע שעבר הגיעה מטופלת שלא ציפינו לה. היא הייתה צריכה לקבל טיפול שרכשה בכספה, ושעבורו יש צורך במיכשור שמגיע מבחוץ, וכמובן לא ידענו שצריך להזמין אותו, אז היא ישבה כאן כל היום ובסוף הלכה הביתה.
"ביום אחר הגיעה מטופלת ללא תור, שלא הרגישה טוב. הבנו שצריך לקרוא למומחה שיבדוק אותה, אבל אף אחד לא הוציא הוראה. היא ישבה כאן משמונה בבוקר ועד שתיים בצהריים. זה היה נורא. מה תגידי לה? כמה עוד אפשר להסביר ולתרץ? לפעמים אני נעזרת ברופאים אחרים, אבל לא ככה עובדים. זה גם פוגע בנו. הוא לא מעדכן על פרוטוקולים חדשים, לא משתף במידע חיוני להתקדמות שלנו".
כיצד זה משפיע על המטופלים?
"זה פוגע בהם. ברור שזה לא בריא למטופל אונקולוגי להמתין שעות לטיפול, ברור שהוא לא צריך לתווך בין הרופא לאחות. אבל אני חייבת לומר משהו. הטענה שיש מטופלים שהוזמנו ולא קיבלו טיפול היא שקר וכזב. מי שלא קיבלו טיפול היו מטופלים שלא היו בלוח הזמנים, ושאף אחת מהאחיות לא ידעה שצריכים להגיע. הם זומנו על ידי ד"ר ברנר, שלא עדכן אותנו, ואותם חולים גם צולמו על ידיו והוא העביר את הצילומים לתקשורת. זה כאילו הוא יצר את כל הכאוס כדי להאשים אותנו".
"חרדה מתמדת"
גם ר', אחות שתמיד עבדה תחת ד"ר ברנר, מתארת מציאות בלתי נתפסת, וכמו חברותיה מסרבת לחזור למכון.
"העבודה בלתי נסבלת", היא מעידה. "אין סדר ואין הנחיות. הוא והצוות שלו צועקים עלינו בחדר מלא מטופלים, כשלמעשה עד עכשיו הם התעלמו מאיתנו והסתירו מידע.
"היה מקרה בו העובדת שלו פשוט צרחה עליי. אני לא רוצה לומר מה היא אמרה, כי זה יחשוף אותי, אבל זה היה בחדר מלא מטופלים וזה היה ממש משפיל. אני לא מתכוונת לחזור לשם, שיפזרו אותנו במחלקות אחרות, כי זה עולה לי בבריאות שלי".
"הוא פשוט מתעלם מאיתנו, כאילו אנחנו אוויר. איך אפשר לעבוד כשאין תקשורת בין האחיות לרופא?"
כיצד המצב משפיע עליך?
"יש לי לחצים בחזה, אני לא ישנה בלילה, כל הזמן הראש טרוד. אני מרגישה כמו חרדה מתמדת, כי אני לא יודעת מתי שוב אעמוד מול מטופל ולא אדע לתת תשובות, מתי שוב יגיע חולה ולא אוכל לעזור לו".
עו"ד ארנה לין, שמייצגת את ד"ר ברנר בתגובה: "בשש השנים האחרונות שבהן מנהל ד"ר ברנר את המכון האונקולוגי, האחיות לא העלו את הטענות שהן משמיעות היום. למרבה הצער, בתקופה האחרונה מתקיים עימות לא קל בין הנהלת בית החולים וצוות האחיות לבין מנהל המכון והצוות הרפואי.
"ועדות של משרד הבריאות שדנות בעניין, קיבלו מד"ר ברנר והצוות הרפואי הסבר מדויק מפורט וממוסמך, שמפריך אחת לאחת את הטענות שנשמעו על ידי האחיות.
"חבל שבמקום להמתין לפסיקת הוועדות, האחיות נטשו את משמרתן במכון האונקולוגי, ועכשיו הן מנסות לנהל את הדיון בתקשורת. אין מצב שיכול להצדיק מניעת טיפול מציל חיים לחולי סרטן. פעם נוספת ד"ר ברנר קורא לצוות האחיות לברר בדרך של הידברות וגישור כל תלונה שיש להן ולהימנע מגרימת נזק לחולי סרטן שמגיעים למכון לקבל טיפול מציל חיים".
עוד חדשות בת ים
