עשרות מבנים בבת ים ובחולון נמצאים בסכנת קריסה מיידית. רעידות האדמה האחרונות ביוון, שהורגשו היטב בישראל, הציפה מחדש את האיום הקיומי: בעוד מבקר המדינה מתריע על היערכות לאומית לקויה, המצב בחולון ובת ים חמור בהרבה מהממוצע הארצי. עשרות מבנים, כולל מוסדות חינוך ומרכזים מסחריים, מוגדרים בסכנת קריסה מיידית. האם האסון הבא הוא רק עניין של זמן?
אולי יעניין אתכם:
בניינים בסכנת קריסה מיידית
רעידת האדמה שהורגשה בשבוע שעבר מחופי יוון בכל רחבי הארץ, ובמיוחד בערים כמו חולון ובת ים, היוותה תזכורת כואבת לאיום הססמי המרחף מעל ישראל.
אלא שמעבר לתחושת הבהלה הרגעית, מסתתרת מציאות מדאיגה הרבה יותר, כפי שחושפים דו"חות מבקר המדינה של התקופה האחרונה: "ישראל אינה ערוכה לאירוע רעידת אדמה משמעותי... זו הדקה ה-90 להיערך כדי למנוע אסון", קבע המבקר, ומצא כי רק ב-6% מהמבנים וב-5% ממוסדות החינוך המחויבים בחיזוק – אושרה תוכנית תמ"א 38.
אך אם התמונה הארצית קודרת, הרי שבערים כמו בת ים וחולון המצב גובל במחדל מתמשך.
על פי נתונים רשמיים שמפרסמות העיריות מדי חודש, שתי הערים הללו "מככבות" בצמרת רשימת הערים עם כמות הבתים המסוכנים הגבוהה ביותר במרכז הארץ (למעט בני ברק). בבת ים, לא פחות מ-13% מהבניינים מוגדרים כמסוכנים. בחולון, הרשימה כוללת כ-82 בניינים מסוכנים, ביניהם נקודות ציון מרכזיות, כמו המרכז המסחרי הוותיק בנאות רחל ומרכז סאדאב בקריית בן גוריון.
הסיבות למצב העגום מורכבות: אוכלוסייה מזדקנת המסרבת להתפנות ממבנים רעועים, מורשת של אינספור בניינים בני 70 שנה ויותר שנבנו בסטנדרטים ירודים, וסחבת ביורוקרטית אינסופית בקידום תוכניות פינוי-בינוי. בבת ים, הקרבה לים מוסיפה נדבך נוסף של סכנה: הלחות והרוחות מאיצות את בלאי המבנים הישנים והופכות אותם לפגיעים במיוחד.
בת ים: מתיקון קל ועד פינוי מיידי
עיריית בת ים מדרגת את מסוכנות המבנים מ-1 (הקלה ביותר) ועד 4 (פינוי מיידי). נכון להיום, ארבעה בניינים בעיר נמצאים בדרגה 4, המסוכנת ביותר: הרצל 33, יקותיאל 4, יקותיאל 10 ורוטשילד 33. אליהם מצטרף מבנה ציבורי בפינת הרחובות העצמאות ומסריק. עשרות בניינים נוספים נמצאים בדרגה 3, ומאות בדרגות 1-2, הדורשים תיקון מיידי.
ברשימה ניתן למצוא גם נכסים עירוניים, כמו מבנה ציבורי בבלפור 87 (דרגה 3), ומבנים לשימור כמרכז המסחרי באופיר 3 ובניין מחלקת ההנדסה באופיר 2. גם בדרגה 1, הנחשבת לפחות מסוכנת, מופיעים מבנים מעוררי דאגה כמו בית הספר אורט רמת יוסף (תיכון "רמות" ההיסטורי) ברחוב הארזים 4, ומבנה קק"ל ברחוב הלפר 1.
באופן אבסורדי, בניין ברחוב העצמאות 64, המדורג בדרגה 1 בלבד, נושא לצידו הערה על צו פינוי מיידי.
חולון: צל הקריסה עדיין כאן
הקריסה הדרמטית של הבניין ברחוב סרלין בחולון בשנת 2021, ממנה פונו הדיירים ברגע האחרון ממש, הייתה אמורה להדליק את כל נורות האזהרה. מאז, אכן פונו מבנים נוספים מחשש לגורל דומה, כמו דיירי בניין ברחוב בן גוריון ששבו לביתם רק לאחר שהוסרה סכנת הקריסה המיידית. אך רשימת המבנים המסוכנים בעיר (מעודכנת לפברואר 2025) עדיין ארוכה ומדאיגה: מתחם אגד ברחוב המרכבה 14, חניון המרכז המסחרי ברחוב אילת 36, ואף בתי ספר ומוסדות ציבור נוספים.
העיריות מנסות, המערכת כושלת
יש לציין כי העיריות עושות מאמצים לעודד תוכניות התחדשות עירונית ולשלוח מהנדסים לבדיקת מבנים. מהנדסי עיריית בת ים, למשל, בודקים מבנים לאורך כל השנה, מוציאים צווי הריסה או תיקון, ומעדכנים את דירוג המסוכנות. חלק מהבניינים אף שופצו והוסרו מהרשימה. אולם, דו"ח מבקר המדינה חושף תמונה עגומה באשר ליעילות הטיפול בבת ים: 654 תיקים פעילים מטופלים ביחידת מבנים מסוכנים ו-363 תיקים נוספים נמצאים בטיפול התביעה העירונית. חלק מהתיקים הללו פתוחים כבר עשור, הטיפול בהם טרם הסתיים, והסכנה הנשקפת מהם עדיין מוחשית.
השאלה הגדולה: מתי תגיע רעידת האדמה הבאה? קריסת הבניין בסרלין הוכיחה כי אסונות יכולים להתרחש גם ללא רעידת אדמה, כתוצאה מבלאי טבעי והזנחה. אכיפת הטיפול במבנים מסוכנים חיונית לשמירה על בטיחות הציבור, אך נראה שהמערכת כולה – מהרמה הארצית ועד המקומית – מתקשה לספק מענה אמיתי ומהיר.
תושבי חולון ובת ים, כמו רבים אחרים בישראל, חיים תחת איום מתמיד. השאלה אינה אם תתרחש רעידת אדמה נוספת, אלא מתי – והאם נהיה מוכנים יותר בפעם הבאה. התשובות, לעת עתה, אינן מעודדות.
תגובות
מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "רוב מבני העיר בת-ים נבנו בשנות ה-60 וה-70 לפי תקנים ישנים שאינם עומדים בדרישות העדכניות לעמידות ברעידות אדמה ואינם כוללים מרחבים מוגנים. העירייה פועלת בנחישות לקידום מיזמי התחדשות עירונית כפתרון האפקטיבי ביותר לשיפור הדיור וחיזוק המבנים.
"פרויקטים רבים הושלמו, אחרים בביצוע, ורבים נוספים בתכנון מתקדם – הממקמים את בת ים כמובילה בתחום עם אלפי יחידות דיור חדשות מאושרות מדי שנה.
"לדעת העירייה, הרחבת סמכויות הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ותקצוב ייעודי לרשויות יסייעו בהאצת התהליך. העירייה מקיימת מעקב אחר מבנים ישנים ופועלת להעלאת המודעות באמצעות כנסים והסברה, במטרה לעודד תחזוקת מבנים נאותה או השתלבות בתוכניות ההתחדשות העירונית. חשוב לציין, כי העירייה פועלת למען התושבים, באמצעות האגודה לתרבות הדיור, ומסייעת בקבלת הלוואות ייעודיות לטיפול במבנים מסוכנים וביצוע שיפוצים נדרשים".
מעיריית חולון לא נמסרה תגובה.
