"אני סאקר של העיר". כך מתאר את עצמו מייקל סמסון (31) יליד בת ים ותושב רמת הנשיא. "בשכונה שבה גדלתי, הייתה אווירה ביתית וכולם הכירו את כולם. תחושה של משפחה גדולה, יחד עם השכנים, והיה ממש כיף שכולם מכירים את הסיפורים של אלו שגרים מעליך, מתחתיך או מולך. זה המקום שהרגשתי בו הכי בנוח". את האווירה הזו והסמלים הכי בת ימים, החליט לשמר למען הדורות הבאים - הילדים שיגדלו בבת ים עיר המגדלים.
סמסון בוגר תיכון "החשמונאים" ומסלול תקשורת חזותית ועיצוב גרפי במכללת חולון, פעיל מאוד בקרב הקהילה המקומית: "אני מתנדב הרבה, והשתתפתי גם בחלוקת מזון בפסח. היינו הרבה חבר'ה מתנדבים, עושים אירועים, והיום אני גם פעיל במרכז הצעירים של העיר, והכל מלא באנשים טובים. יש לי אהבה גדולה למקום, מפה למדתי, התפתחתי ולהיות מי שאני".
אבל, יש משהו שמפריע לו בבת ים. "אני רוצה להמשיך לגור פה כל חיי, אבל אני מרגיש שהעיר שינתה את פניה בשנים האחרונות. יש שכונות חדשות, ומגדלים מנוכרים גבוהים – מחירי הדיור עולים בטירוף. מצד אחד, אני מברך על הקידמה והחידוש, אבל מצד אחר יש פער בחמימות בין המגדלים בטיילת לבין השכונות הישנות שמחכות לפינוי ובינוי ולתמ"א. אני מנסה למצוא את עצמי בעיר של היום, לראות אם יש לי פה עתיד".
ולמרות הכל הוא אוהב את בת ים, והחליט ליצור משהו מיוחד למענה ולמען תושביה והחברים שגדלו איתו, שחלקם כבר עזבו את העיר. "בת ים היא עיר שאוהבים – אם זה הטיילת והים, בה נהגתי לבלות הרבה בתור ילד. זהו משהו מאוד אותנטי, ובלי פוזה", הוא מסביר. "הבעיה, שהרבה הרבה מאוד אנשים שהכרתי עזבו את העיר והווייב נעלם. זה מבאס אותי. יחד עם זאת, גרעין החברים הקטן והטוב שלי נשאר, ועל כן עבורם ועבורי החלטתי למתג את העיר עם הכלים שאני מכיר, הגרפיקה, ולהחזיר למודעות את הדברים שאנחנו אוהבים בתור אייקונים".
אולי זו התרפקות על העבר, אבל סמסון יצר שפה חדשה משלו המתארת את בת ים, באופן שכל תושב העיר, צעיר או ותיק, יכיר: "בדיוק כמו שלעיר תל אביב או ירושלים יש קו מתאר גרפי מוכר, וכולם מכירים את גשר לונדון או מגדל אייפל בפריז – היה נראה לי לנכון גם שלעיר בת ים יהיו אייקונים גרפיים שכולם יוכלו להשתמש בהם".
סמסון יצר מאפס פוסטר גרפי ונוסטלגי הממתג את בת ים בצבעים כחול לבן, ולצד זה אייר סמלילים קטנים וחמודים, שכל אחת ואחד יוכל להשתמש ולסמל אתרים מוכרים בעיר, אם זה מבנה עיריית בת ים, הסלע האייקוני ומעליו דגל ישראל בחוף הסלע, "המצבה" בכיכר המגנים, קניון בת ים, מגדל המים ברמת יוסף, קיוסק "הצומת", בניין הרכבת ביוספטל, "הבניין המכוער בעולם", קולנוע סביון ומזרקת המים שבחזית התרבוטק (הספריה העירונית).
"הצבעים שעשיתי לעיר, הם כחול – המזכיר את צבע הים של בת ים, וזאת על רקע צבע חולי, כמו הדיונות. כשבניתי את השפה הגרפית, חשבתי לעצמי איזה אייקונים כל בתי ימי יכיר, גם כאלו שעזבו את העיר ועד הצעיר שבהם – איזה מונומנטים או מבנים אייקוניים ישנם. כך למשל כולם קונים ומכירים את הקניון, אבל צריך גם לתת כבוד למזרקה מול הספרייה שפעם הייתה זוהרת ומחליפה צבעים. אלו כל מיני רגעים, של דברים שתמיד היו בנוף הבת ימי ויהיו בזיכרון שלנו, נוף הילדות".
קראו גם:
סמסון החליט ליצור את האייקונים גם כדי להגדיל את תיק העבודות שלו ומקווה שהשפה הוויזואלית שיצר תהפוך בעתיד לסמלים רשמיים שאפילו יאומצו ע"י העירייה: "אני מחפש את עצמי, ורציתי לעשות משהו שחשוב לי ואני אוהב, ישר מהבטן. אפילו חשבתי להציע את עצמי ולעשות משהו דומה בשיתוף פעולה עם עיריית בת ים, כי מאוד רציתי להביא מעצמי ולשפר את הנראות של העיר, ולספר סיפורים באמצעות גרפיקה ואמנות. אני אכן מקווה שזה ייצא לפועל". אנחנו אהבנו.
