החיים של בנצי ואולגה כהן, הורים לתאומים בני שנתיים וחצי ותינוק בן שנה וחודשיים, התהפכו לאחר שבנם התינוק, לביא, החל להקיא ללא הפסקה תשעה ימים לאחר הולדתו. בדיקות העלו כי הוא סובל מנמק במעיים שדורש את הסרתן. הדבר פגע בהמשך באיברים נוספים בגופו וכדי להציל את חייו הוא זקוק להשתלת של חמישה איברים: מעי דק, מעי גס, כבד, לבלב וקיבה.
"מאז שזה קרה אנחנו בסרט רע בהילוך מהיר", חושף האב בנצי. ''בסיוטים שלי לא חשבתי שהבן שלי ייכנס לבית החולים שלם, ויצא משם עם מחטים וצינורות בשביל לשמור על חייו".
כדי לנסות ולהציל את חייו נסעו ההורים לארצות הברית. בשיחה ממחלקת ההשתלות בבית החולים ג'קסון ממוריאל במיאמי, לשם טסה המשפחה באוגוסט האחרון, מספרים ההורים כי לקח להם לא מעט שנים להביא את לביא לעולם. "הלידה שלו זה נס. זה קרה לאחר טיפולי פוריות ממושכים שנמשכו למעלה מארבע שנים", מספרת אולגה. "עם התאומים הייתי בהריון בסיכון גבוה ולכן לא עבדתי באותה תקופה, אבל עם לביא, הכל היה אחרת, בגלל זה ממש הופתענו שפתאום שבוע אחרי שהוא נולד אנחנו שוב חוזרים לבית החולים, הפעם בשביל להילחם על החיים של הילד שלנו. הרגשתי שמשהו רע קורה ושמשהו לא בסדר עם התינוק שלי. מהרגע שנכנסתי עם הבן שלנו לבית החולים, נשארנו איתו שם במשך עשרה חודשים, כי התברר שהמצב שלו מסכן חיים".
"פתאום מצאנו את עצמנו עם תינוק שנלחם על החיים שלו", אומר בנצי. "לביא הועבר לחדר טראומה לשם הזניקו את כל הרופאים הבכירים ומאז ועד היום הילד שלנו עובר ניתוחים ומלחמה של ממש על חייו. כל מה שהוא ראה בחייו זה בתי חולים, אחיות, רופאים מנתחים, חדרי ניתוח, מחלקות טיפול נמרץ, בדיקות דם, דקירות כואבות, צינורות שיוצאים מהגוף, החייאות ומה לא? אחרי כל המאבק הזה הוא נותר ללא מעיים. בשבוע אחד הוא עבר חמישה ניתוחים שבכל ניתוח אומרים לנו שזה עלול להיות היום האחרון של הבן שלנו".
אחרי כל ניתוח שרפאל עבר הוא הורדם, הונשם ופעם אחת גם סבל מדום לב. "ממש התחלתי לבכות כי הייתי בטוח שאנחנו מאבדים את הילד", אומר בנצי. "אבל אז הוא שרד את זה, כמו לביא, לא ויתר. הוא עבר עוד שני ניתוחים ואז אחרי חודש וחצי הוא התעורר כשבבטן יש לו חור גדול".
קראו גם:
חיבוק מכל פולג
במשך כעשרה חודשים בהם לביא היה מאושפז הוא עבר 15 ניתוחים, עד ליום בו הודיעו להם בבית החולים כי אלמלא יימצא תורם לבנם הוא לא ישרוד. "נאלצנו לעזוב הכל ולעבור לגור בארצות הברית, כי אין למצב של הבן שלנו פתרון בישראל. אין השתלת מעיים בישראל ולביא צריך מעיים בנוסף לאיברים נוספים שנפגעו אצלו'', מסבירה אולגה. "נסענו לארצות הברית ב-22.8 ואנחנו מאז ברשימת המתנה ומחכים לטלפון שיבשר לנו שיש תורם, ולצערי, עם כל הכאב, זה אומר שתינוק יותר קטן מלביא צריך למות ושהוא גם יתאים לסוג הדם של הבן שלנו, בשביל שהבן שלנו יחיה".
מה המצב של לביא רפאל כיום?
"המצב שלו לא טוב והוא לא יישאר ככה עוד הרבה זמן. רק לפני חודש היינו באשפוז למשך עשרה ימים עם זיהום שגרם לניתוח נוסף".
בנצי ואולגה מספרים כי הם נאלצו להפסיק את עבודתם ולהתמקד בלטפל בבנם הפעוט.
הסביבה עוזרת?
אולגה: "בישראל קיבלנו חיבוק מכל פולג וזה היה מדהים. ממש כל הסביבה שלנו נרתמה לעזור לנו, במיוחד בתקופה שהיינו כל הזמן בבית החולים, אם זה עם אוכל או צעצועים או כל דבר שיכול לעזור לנו עם הילדים".
בנצי: "היינו צריכים את החיבוק הזה של הקהילה כי ההורים של שנינו עזרו כמה שיכלו, אבל עדיין הייתי צריך עזרה עם התאומים בזמן שאולגה עם לביא בבית החולים, ובגלל זה גילינו את טוב הלב של הקהילה שלנו, זה היה ממש מטורף. הציעו לנו אפילו גן בחינם בשביל לעזור לנו אבל בגלל החשש מחיידקים שעלולים לעבור ללביא, לא יכולנו לעשות את זה".
בפוסט שפרסם בנצי בקבוצת הפייסבוק "תושבי רמת פולג עיר ימים" הוא כתב: "חברים יקרים אתם מלווים אותי מעל לשנה. אני שמח לשתף אתכם בשמחה הפרטית שלי. לביא סוף סוף ברשימה. עכשיו רק נותר לנו לחכות בציפייה לטלפון המיוחל, שנמצא תורם מתאים שיציל את חייו של התינוק שלנו.
"כתבתי את זה כי אחרי חצי שנה של המתנה מורטת עצבים פה בארצות הברית, אנחנו שוב צריכים עזרה ומנסים לגייס כספים שיעזרו לנו לעזור לבן שלנו'', מסביר בנצי את העומד מאחורי הפוסט המרגש.
''בגלל המצב של לביא, אנחנו חייבים לגור סמוך לבית החולים במרחק של עד עשרים דקות נסיעה כדי שאם יהיה תורם נוכל להגיע במיידי. הבעיה היא שאנחנו קורסים מיוקר המחיה כאן. הכל יקר פה. רק ביטוח הבריאות שעולה בישראל כמה מאות שקלים, עולה לאשתי ולשני ילדים 2,300 דולר לחודש שזה מטורף".
מה אתם מבקשים?
"להציל את הבן שלנו. בבית החולים בארצות הברית יש את מיטב המומחים בעולם. אנחנו כבר כאן מחכים, ולכן אנחנו צריכים את העזרה של הציבור שיתרום. הלוואי וזה היה מתאפשר בישראל, אבל לנוכח המצב של לביא הוא יצטרך בנוסף להשתלת מעיים לעבור עוד השתלות מורכבות של כבד, לבלב וקיבה. אנחנו מחכים כל יום לטלפון שיגיד לנו להגיע לבית החולים. אנחנו צריכים להישאר לפי תחזית אופטימית לפחות חצי שנה עד שיימצא תורם ואחרי ההשתלה נצטרך להישאר פה עוד שנה. אף אחד לא נתן ללביא שלנו סיכוי לחיות, אבל הוא נלחם. עזרו לנו להילחם על החיים של הבן שלנו''.
לתרומות למען לביא לחצו כאן
