הוא היה ילד יפה תואר, שמש מאירה בדיוק כשמו. סאן אמנון יעקובוב היה רק בן 22 כאשר יצא לפסטיבל הנובה שליד רעים ב-7 באוקטובר ולא חזר עוד. כעת, שנה לאחר לכתו, החליטה המשפחה לחשוף מה באמת קרה ברגעיו האחרונים והעצובים.
"סאן היה חבר שיוריד בשבילך את הירח"
סאן ז"ל גדל בשכונת ח' 300 בחולון. הוא למד בבית הספר קוגל, ועם תום לימודיו החל לעבוד עם אביו בעסק למכירת רכבים.
"כולם מכירים אותו בשם 'סאן' ", מספרת ל"מיינט" אימו שרה לוי בכאב. "הוא אהב את החום וכשמו כך היה – 'שמש' (סאן בלועזית, ש.ש.) לכל מי שהכיר אותו - שמש צהובה וענקית היא סימן ההיכר של מצבתו".
קראו גם:
איזה ילד הוא היה?
"סאן ייזכר כבחור מוקף בחברים, מסמר העיר, טיפוס מוביל שמארגן כל דבר ושיודע לתת עצה לכל בעיה של חבר. תמיד ידע להגיד את המילה הנכונה בזמן הנכון, ותמיד בצורה בונה ומכבדת. הייתה לו שמחת חיים ואופטימיות כובשת. סאן היה חבר שמוכן להוריד בשבילך את הירח, ילד מקסים, מנהיג מלידה, מרכז העניינים של כולם".
כל החלומות התנפצו
והיו לו גם הרבה תוכניות לעתיד. בימים שלפני מותו הספיק לרכוש כרטיס טיסה ללוס אנג'לס, והוא התכוון לעבוד שם ולהגשים את כל החלומות. אבל הגורל היה אכזר.
מה קרה ב-7 באוקטובר?
"למסיבת 'הנובה', הוא נקלע לגמרי במקרה. היו לו לבטים אם ללכת, זו פעם ראשונה שהגיע למסיבה מהסוג זה, והוא פשוט רצה לראות מה זה. הוא הגיע לשם בשעה 04:30 בבוקר, הספיק לרקוד רק ריקוד אחד ואז התחילו האזעקות. ניסיתי ליצור איתו קשר, ובשעה 06:48 לפנות בוקר הוא סימס: "באסה נסגרה המסיבה, אני בדרך הביתה", והבנתי שהוא יוצא מהמסיבה עם הרכב לכיוון תל אביב. זה היה אות החיים האחרון ממנו".
הרגעים האחרונים של סאן
כעת, שנה למותו הטראגי, חושפת אמו פרטים חדשים שטרם סופרו על אותן שעות אחרונות שלפני מותו.
מה אתם יודעים היום על מה שקרה שם?
"אנחנו יודעים שהוא היה בדרך חזרה לתל אביב, שוטר כיוון אותו לעשות פרסה לקיבוץ עלומים. בהוראת השוטר, הוא נכנס למיגונית הכחולה עם הציור של הכלב בקיבוץ עלומים. הוא הסתתר ממש בכניסה למיגונית שלתוכה נזרקו כשלושה רימונים, והצליח להימלט עם פגיעות רסיסים בלבד.
"ביציאה מהמיגונית, הוא נורה מטווח אפס בבטנו מספר כדורים מקלצ'ניקוב, התיישב על המדרכה כדי לקשור את הז'קט סביבו בתור חוסם עורקים. יש לנו וידאו, שלא הפצתי עדיין לציבור, שהוא ביקש עזרה בעודו חי, הלך כעוד שמונה מטרים ונורה פעמיים ברגליו. סאן עשה הכל כדי להינצל ולצאת משם בחיים. במשך כשלוש שעות הוא זעק לעזרה, הרים את היד למכוניות והאנשים שעברו בשטח, אך הוא הופקר ודימם עד שנעצרה נשימתו".
איך התבשרתם על מותו?
"במשך ימים ארוכים, הפכנו כל אבן ואבן במדינת ישראל בכדי להשיג פיסת מידע. אך כיומיים לאחר אותה שבת, עדכנו אותנו שהרכב והטלפון נמצאו ליד בארי. ביום שלישי, הגופה הגיעה למחנה שורה שבפועל גופתו נאספה באותה שבת. למרות הכל, רק ביום רביעי, לאחר כארבעה ימים, בשעה 15:30 אחר הצהריים - קיבלנו את הבשורה המרה מכל שסאן נרצח והופקר בטבח הנוראי מכל. בעתיד אפיץ את הסרטון כדי שידעו בדיוק מה קרה לסאן".
מה תעשו היום, יום הזיכרון הראשון לשבעה באוקטובר?
"אנחנו נוסעים לאזכרה בקיבוץ רעים, ואחרי זה נעלה לקבר שלו בבית העלמין בחולון. בשבילי סאן היה מרכז החיים, הוא היה העולם שלי. אבל החברים שלו באים לבקר אותי, יום אחרי יום במשך שנה שלמה – לא תאמין איזה דברים יפים מדברים עליו. הוא חסר לכולם".
סאן ז"ל בנם הצעיר של שרה לוי ואלי יעקובוב, אחיה של ספיר, ודודם של טיילור, דילן, קלואי וקאי. הוא נטמן בחלקת חללי המסיבה, בבית העלמין חולון. יהי זכרו ברוך.
