בילדותו ביפו אבירן רן, היום בן 30, הוגדר כנער בסיכון. השבוע הוא הגשים חלום בן שנתיים ופתח פוד-טראק חברתי שבו עובדים נערים בסיכון. "אני מרגיש שאני רוצה להחזיר לחברה את מה שנתנו לי", הוא אומר.
קראו גם:
הפוד טראק שפתח יפעל בטרמינל העיצוב בת ים (אהוד קינמון 32), לא רחוק מביתו בקרית שלום בתל אביב. כעת הוא כבר מעסיק שני נערים והמספר עתיד לגדול.
"הנערים במקום עובדים כמובן בשכר", הוא מסביר. "ההתנהלות כעובדים רגילים מלמדת אותם התנהלות כלכלית וזכויות עובדים. את הפרויקט מלוות עובדות סוציאליות ובנוסף לפן הכלכלי, העבודה בקפה מסייעת למניעת שוטטות והפחתת ונדליזם. היא יוצרת חיבור חזק יותר לקהילה ותחושת שייכות וכמובן גורמת להפחתה בשעות מסך".
רן, היום מורה לתקשורת מעשית וחשיבה יזמית ב'מקיף אורט רמת יוסף' בבת ים, הוא בן זקונים ויש לו שתי אחיות גדולות. אימו הייתה סייעת ואביו עבד במחלקת תעבורה. "כשהייתי צעיר למדתי במסגרת האינטגרציה בבית ספר עירוני ה'. ההורים של התלמידים היו בעלי עסקים, עורכי דין, והסיטואציה הזו הפכה אותי כמי שבא משכונת עם נרקומנים וסוחרי סמים, לנוער בסיכון. לצד זה הוריי התגרשו והמצב הסוציואקונומי בבית החמיר.
"היום אני חושב שזה שטויות. זו רק סטיגמה. היום אני בעל תואר שני, מקים עסק, עושה סרטים, עוסק בחינוך ומגשים חלומות. חשוב לי להראות לנוער שאם אני יכול להצליח, גם הם יכולים".
עוד לפני שפרצה הקורונה הוא חלם להקים בית קפה שמספק עבודה לנוער בסיכון בשכונות דרום תל אביב.
"בתור סטודנט עבדתי לא מעט כמלצר בבתי קפה בעיר ושמתי לב שבשכונה בה אני גר, קרית שלום, אין בית קפה בכלל. באותו זמן לימדתי בבית הספר כיצד ליצור מודל כלכלי חברתי. אמרתי לעצמי, אם אני מלמד את זה אין סיבה שלא אגשים חלום ואקים בית קפה שמשלב אומנות, תרבות, ומסייע לנוער.
"יש תחושת סיפוק כמובן, ואם עוד עשור הילדים שעבדו בפוד טראק יסתכלו אחורה ויזכרו את המקום כמקום שהאמין בהם, הכיל אותם ונתן להם תקווה, עשיתי את שלי".
עוד חדשות בת ים
