כבר שנתיים וחצי בהן בת אל בנימין (28), אושיית הרשת ובתו של חומי בנימין (בעבר יעד מודיעיני של המשטרה) מנסה להרים את הראש מעל המים ולהילחם במציאות אליה נקלעה.
"אני כבר לא יכולה להיות מאושרת בחיים, רק שורדת", היא אומרת.
היא נולדה בירושלים לחומי ויעל בנימין, האחות השלישית במשפחה. הבכור הוא אושרי, אחריו שני, ואילו מני הוא בן הזקונים. כשהייתה בת עשר עברה המשפחה לשכונת מלחה.
בת אל למדה בבית הספר המסורתי בשכונת 'ארנונה' וכשהגיעה לצבא שובצה כמשק"ית ת"ש בבסיס מסווג של חיל האוויר. כאשר השתחררה רצתה לעסוק באופנה ועוד לפני שחגגה 20 פתחה את החנות 'מילאנו פאשן'.
קראו גם:
במקביל היא מחזיקה חשבון אינסטגרם עם עוקבים רבים והפכה לאושיית רשת.
"לי ולאמא היה לנו חיבור שהוא מעבר לכל מה שאפשר לתאר, ולהגיד שאני מאושרת כשהיא לא לידי זה פשוט בלתי אפשרי".
לפני כשנתיים וחצי איבדה בנימין את אימה יעל למחלת הסרטן אחרי שבמשך תקופה ארוכה סעדו אותה בני המשפחה ובת אל מתארת זאת כאירוע בעל ההשפעה הגדולה ביותר על חייה.
סופה של האם יעל היה קשה במיוחד: "ההתדרדרות הייתה קיצונית ואיטית כאחד. במשך ארבעה חודשים היינו בתקופה שחורה. כל יום היינו קמים למשהו חדש. בשבת האחרונה לחייה היא פשוט נרדמה, ניסינו להעיר אותה אבל לא הצלחנו.
"בלילה נכנסתי לחדרה וראיתי אותה מבריקה כאילו מרחו עליה שעווה. חיפשתי ישר בגוגל מה זה אומר והבנתי שאלה השעות האחרונות שלה. לא עצמתי עין כל הלילה והחזקתי לה את היד. בבוקר אמא פקחה עיניים והשמיעה קולות מוזרים, ביקשתי מאחותי שני לקרוא דחוף לרופא שאמר שיש לנו שבועיים. אבל מהרגע שהוא יצא אני ושני נשמנו איתה את הנשימות האחרונות שלה"
איך השפיע מותה על המשפחה?
"אפשר להגיד שיש את החיים לפני ואלו שאחרי. הבית נכנס לטראומה, כולם רבים ומתהפכים אחד על השני, ממש מלחמת עולם כי כל אחד לקח את האבל למקום שלו. אמא שלי הייתה עמוד התווך במשפחה, היא הייתה מדברת אתנו בעיניים. ההיעלמות שלה השאירה חלל גדול שלעולם לא יהיה ניתן לגשר עליו. אני הפכתי ל'משוגעת', וכמובן שזה השפיע גם על אחי מני ואחותי שני.
"בזמן מותה של אמי אני כבר הייתי נשואה וגרתי בביתי בפתח תקווה, מני היה בבית שמש ואבא בכלל עזב לתל אביב כשהיחידה שנשארה בירושלים זו שני. התנתקנו, מציאות חדשה שמאגרוף הפכנו כל אחד ליחיד".
במקום חתונה - כלא
קצת לפני לכתה של אמא יעל משפחת בנימין הייתה שמחה ומלוכדת. בת אל מספרת כי היא, אושרי, שני ומני היו האחד בשביל השני וככל שהתקדמה המחלה של האם הם עשו הכל כדי ליצור משפחות משלהם כדי שאמא תזכה להיות בחתונתם.
האח הבכור אושרי התחתן חצי שנה לפני מות יעל. כחודש לאחר האירוע המשמח מכן היה מעורב באירוע פלילי בו גם נפצע מירי. אותה פציעה שלחה אותו למאסר ומנעה ממנו להגיע לחתונת אחותו בת אל שהתחתנה רק חודשיים אחריו.
"אושרי לא היה בחתונה ואמא שאלה איפה הוא אבל לא סיפרנו לה", משחזרת בת אל. "היא חשבה שהוא עצור, היא מעולם לא ידעה שירו בו. זו הייתה תקופה מבולבלת מאוד בשבילה ולא רצינו להקשות עליה. מה שבטוח הוא כי הייתה לנו שמחה בלב שאמא הצליחה להגיע לחתונות שלנו ולהיות חלק מזה".
רק ארבעה חודשים עברו מהחתונה של בת אל ובעלה הטרי איתמר וחילוקי הדעות בניהם הלכו והתעצמו. "אני הרגשתי שחייתי עם בן זוג שלא הצליח להכיל את הכאב שלי. אני חושבת שהוא לקח את זה למקום לא פשוט ובמקום לחזק אותי היה נגדי. קושי נוסף היה כי חייתי בלי המשפחה שלי. התחיל בנינו תהליך גירושים קשה. היה לי לא קל מול הרבנות. אני הרגשתי שהדיינים לא מתייחסים בכלל לסיפור שלי".
איך השפיעו הגירושין על חייך ועל העסק?
"יצאתי מהבית שלי עם כמעט כלום. עם התחתונים כמו שאומרים. החנות שלי קיימת עשר שנים, יש לה 50 אלף עוקבים. אלא שלבד מהגירושים גם חליתי במחלה הארורה ולפני שנתיים החלטתי פשוט למכור את העסק. אמנם 'מילאנו פאשן' הצליח מאוד, אבל היו כל מיני אנשים טובים שניסו לפגוע בהצלחה הזו. יש לי חברה טובה שאני סומכת עליה ומכרתי לה את העסק, אבל בגלל שזה הבייבי שלי אני עדיין זו שבוחרת את הקולקציות. ברגע שאהיה מוכנה מבחינה רפואית לחזור במלוא העצמה אני אחזיר לי את העסק שלי".
לנתח או למות
המחלה עליה מדברת בנימין תפסה אותה באמצע הגירושין ושנה וקצת אחרי שאיבדה את אמא למחלה הארורה. "הלכתי לקוסמטיקאית לסידור גבות והיא אומרת לי 'בת אל, יש לך גוש בצוואר, את חייבת ללכת לעשות בדיקות'.
"בגלל הסיוט שלי עם אמא שלי ובמיוחד לאור העובדה ששמתי לב שאני קצת צרודה הלכתי כמה שיותר מהר לבדיקות דם וכבר אז הבינו שיש בעיה בבלוטה ושלחו אותי לביופסיה. את התוצאות קיבלתי ביום שלישי, ושלושה ימים אחר כך נפגשתי עם הרופא המומחה שרצה לנתח אותי.
"ביקשתי ממנו שייתן לי קצת זמן לעכל, אבל הוא הבהיר לי שזה או לנתח עכשיו או למות. עברתי ניתוח של שמונה שעות שבו הוציאו למעלה משלושים גושים סרטניים, אחרי הניתוח לא ממש הצלחתי להתאושש והייתי כמה ימים בטיפול נמרץ כי היו גם סיבוכים בלב וכל יום היה ממש קריטי.
"גם היום שנה ושלושה חודשים אחרי אני עדיין מתאוששת. כשהייתי בניתוח המשפחה קיבלה את זה מאוד קשה, במיוחד אבא. פחדתי עליו מאוד".
התקופה הקשה שכללה גירושים ומחלה שריתקה אותה שלושה חודשים למיטה בלי יכולת דיבור הייתה ללא ספק אחת המאתגרות בחייה.
"אני אופטימית וזה מה שהחזיק אותי כי בחורה אחרת הייתה קורסת. קמתי, התחשלתי וזה עשה לי טוב וזה עשה לי רע. בסך הכל אני מאוד קרובה לאחים שלי ויש לי אחיינים מדהימים, אחרי שאושרי קרא לילדה שלו יעל אז עכשיו נולדה לי עוד אחיינית והפעם מאחי הקטן מני.
בכלל, אני מאוד מחוברת למני. אחותי שני נתנה לי את כל כולה תמיד שהייתי צריכה אותה וכולנו גם מחכים שעוד שנתיים אושרי ישתחרר ונוכל שוב להפוך להיות אגרוף".
להיות הבת של חומי
היום בת אל וחומי הם מתגוררים בשכנות, במגדלי יו היוקרתיים בתל אביב ואפילו משאילים אחד לשנייה סוכר וחלב. לדבריה, העננה של 'להיות הבת של חומי בנימין'' לא ממש מרחפת מעליה.
"אמא שלי הייתה אומרת לי 'בת אל אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה, בכל דבר יש טוב ורע'. יש אנשים שיכירו את חומי בצורה כזו או אחרת, אבל הוא אבא שלי והוא אבא טוב שלא החסיר לנו כלום.
"אבא שלי תמיד היה הכתף שלנו ותמיד היה על מי להישען, הוא מודל לחיקוי עבורי הוא הגיע מכלום ובעשר אצבעות הקים אימפריה. כשאני גדלתי הוא כבר לא היה בפשע, אני ואחי הקטן גדלנו למציאות אחרת מאשר הגדולים בפער עצום. וגם מה שקרה עם אושרי, אבא שלי אף פעם לא כיוון לדרך של פשע אלא ההפך, ובטח בשנים האחרונות.
"לפני שאושרי נעצר הוא עשה הכול בכדי להרחיק אותו, אבל זה פחות צלח. אני מקווה שכשהוא ישתחרר עוד שנתיים אושרי יפנה לדרך הישרה. גם אבא וגם הוא ובכלל, אני לא מרגישה שיש מישהו שנמצא בעולם הזה וטוב לו".
התקופה האחרונה מביאה איתה משב רוח מרענן בחייה של בת אל. לא מכבר החלה זוגיות חדשה, אותה עדיין היא שומרת לעצמה.
"היום אני נמצאת במקום שהוא טוב לי אבל עדיין מתמודדת עם לא מעט דברים. אני בחורה צעירה שכלפי חוץ יכולים לראות אותי אחת שחיה בחיים מאוד זוהרים והכל מגיע לה בקלות. אבל זו ממש לא המציאות כי אני עובדת מאוד קשה מאז שאני בת 20 והחיים שלי רגילים.
"ברוך השם אני בריאה והבנתי שבריאות זה הכל. מקווה בקרוב להיות נשואה עם ילדה בשם יעל בכדי שתהיה שוב קרובה אליי. אני גם מקווה שאחזיר בקרוב את העסק שלי ואפילו אפתח עוד סניפים והכי חשוב שאשאיר את הטראומות מאחוריי.
"אני מאחלת שכל אחד מאיתנו ילמד להכיל יותר, להיות טוב יותר, לפרגן ולהוקיר תודה לבורא העולם, כל בוקר על כל דבר טוב שקורה".
