חוטי חשמל חשופים, רטיבות וקירות סדוקים הם רק חלק מהבעיות שאיתן נאלצים להתמודד תושבי בת ים שהחלו הליך התחדשות בבניין בו הם גרים, והופקרו ברגע שהיזם משך את ידיו מהפרויקט.
5 צפייה בגלריה
מפגע בבניין ברחוב הרצוג
מפגע בבניין ברחוב הרצוג
מפגע בבניין ברחוב הרצוג
(צילום:קובי קואנקס)
קראו גם:
כעת מנסה עיריית בת ים לצמצם תופעות דומות באמצעות החמרת הדרישות מקבלנים המגישים תוכניות לאישור בוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

"מצב בלתי נסבל"

זה לא סוד שבת ים מובילה את טבלת הערים בהן מתקיימים פרויקטים של התחדשות עירונית, בין אם זה תמ"א 38 או הליך פינוי־בינוי. דווקא בשל הצפיפות הגדולה, והקושי בלאתר עתודות קרקע פנויות, לא נותרה לעיר ברירה אלא להתחדש במסגרת השכונות הקיימות. הצורך גובה במשך שנים במדיניות של עידוד התחדשות באמצעות הענקת זכויות בנייה מוגדלות (בהתאם לתקן הישראלי לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה), וקיצור הליכים בירוקרטיים. אולם לצד פרויקטים מוצלחים, ישנן גם אכזבות שהסתכמו בעוגמת נפש לדיירים ובנזק כלכלי עצום, לרוב בעקבות קבלן שנקלע לקשיים כלכליים ונטש את הפרויקט במהלך העבודות.
כתוצאה מכך, נאלצים בעלי הדירות להמשיך להתגורר בבניין שנמצא בהליך בנייה או לחלופין להוציא סכומים לא מבוטלים עבור שכירות, כאשר אין להם מענה, כתובת וצפי לסיום הבנייה. רק בשנה האחרונה התגלו בבת ים כ־20 פרויקטים כאלה, ודיירים רבים נאלצו להפסיד את כספם בשל התנהלות היזמים.
"הבניין שלנו עומד חצי גמור כבר למעלה משש שנים", אומרים אתי ואלי כהן המתגוררים ברחוב בר אילן 59 בעיר. "היזם שבחרנו בו לביצוע הפרויקט פשט רגל ללא ידיעתנו ומכר את זכויות הבנייה למישהו אחר".
5 צפייה בגלריה
הבניין ברחוב הרצוג
הבניין ברחוב הרצוג
הבניין ברחוב הרצוג
(צילום:קובי קואנקס)
על פניו נשמע כמו סידור טוב, יש מי שימשיך את העבודה.
"נכון, אבל הקבלן החדש לא התקדם לשום מקום ומאז אנחנו חיים במזבלה. בחדר המדרגות כל חוטי החשמל חשופים בצורה מסוכנת, בחורף הגשם נכנס לנו לבתים וגורם לעובש נורא, הדירות שנבנו למעלה אינן עומדות בתקנים ואף אחד לא לוקח אחריות על הליקויים".
אז מה עושים?
"מלבד ההוצאות המרובות שיש לנו כדי לתקן את הליקויים, לקחנו גם עו"ד על חשבוננו וכעת הנושא נידון בבית משפט. תמהיל דיירי הבניין הוא חתך של כל האוכלוסייה, יש פה זוגות צעירים עם ילדים וגם קשישים - אנשים פשוטים. המצב הזה שנקלענו אליו הוא בלתי נסבל מבחינתנו".

"גרים במזבלה"

גם ברחוב אלמליח 3 מבוצע פרויקט תמ"א "בעצלתיים", כך על פי דיירי הבניין. לדבריהם, "הפרויקט נמשך כבר למעלה משנתיים, כאשר באמצע התחלף לנו הקבלן כיוון שהקבלן שבחרנו בו לא עמד מבחינה כלכלית בתהליך. המזל של הקבלן שדיירי הבניין אינם בעלי אמצעים, אחרת הם היו מזמן תובעים אותו על עוגמת הנפש שנגרמת להם".
5 צפייה בגלריה
דיירי הבניין ברחוב הרצוג
דיירי הבניין ברחוב הרצוג
דיירי הבניין ברחוב הרצוג
(צילום:קובי קואנקס)
אצל דיירי בניין הרב הרצוג 34, המצב אף יותר גרוע. מאז שהחלו בהליך התמ"א, עיריית בת ים הגדירה את הבניין שלהם כ"מסוכן למגורים", והם נותרו עם בית שהפך לאתר בנייה. "הנזק שנעשה בתהליך התמ"א על ידי הקבלן הוא כה גדול שעל פי מהנדס העירייה אסור לנו לשהות כלל בבניין", משתפת בטינה דראי, המתגוררת בבניין כ־25 שנה, "התחלנו את התהליך מול היזם לפני למעלה מארבע שנים, מאז גם אצלנו הקבלן התחלף, אפילו שלוש פעמים מכיוון שהוא לא עמד בהתחייבויות הכספיות. הקבלן החדש, שעבד מעט, עצר את הבנייה לפני כשמונה חודשים. גם הוא טוען שהוא פשט את הרגל, אך יש לנו עדויות שהוא ממשיך לעבוד בפרויקטים אחרים.
"עבדנו כל כך קשה כדי להגיע לנחלה שלנו, לקנות בית וליהנות ממנו, אבל נפלנו בבחירת הקבלנים שנטשו אותנו".
שכנתה של בטינה, הילדה דקל, המתגוררת בבניין כ־20 שנה, פחדה לדבריה עוד מההתחלה מלהיכנס לתהליך התמ"א: "התחלנו את התהליך עם דיירים מהבניין הצמוד אלינו, הרב הרצוג 32, ובעצם מכיוון שהיה רוב של דיירים שחתמו על הפרויקט, לא נשארה לי ברירה. כעת, כאשר הקבלן השאיר אותנו לגור בתוך אתר בנייה כבר במשך ארבע שנים, השכנים סוף־סוף מבינים ממה אני חששתי".
5 צפייה בגלריה
הבניין ברחוב בר אילן
הבניין ברחוב בר אילן
הבניין ברחוב בר אילן
(צילום:קובי קואנקס)
איך נראית המציאות היומיומית שלך?
דקל: "יש אצלנו ליקויי בטיחות נוראיים, חוטי חשמל חשופים, נזילות ליד ארונות החשמל, קירות סדוקים ועוד. לדעתי, למנהל האתר שהיה פה לא היו תעודות והסמכות, וכשהכסף נגמר הם פשוט קיפלו את הפיגומים והלכו, השאירו אותנו לגור במזבלה".
מי משלם את עלות התיקונים וההוצאות המשפטיות?
"אנחנו. במקום שהקבלן ישלם לנו כיוון שעל פי החוזה עימו, כל עיכוב של למעלה משנתיים בביצוע הפרויקט מחויב בפיצוי עבורנו".

דוח חברתי

כעת במסגרת היוזמה חדשה של עיריית בת ים, היא תנסה להגן על התושבים מפני מקרים מן הסוג הזה.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, כאמור, תדרוש מהיזמים להציג אישורים המעידים על איתנות כלכלית של החברה, בתקווה שמהלך זה יצמם למינימום את הסיכוי שבעלי הדירות הבוחרים בעצמם את היזם יישארו ללא דירות.
"המטרה המרכזית שלנו היא להגן על התושבים שלנו ועל הכסף שלהם", אומר ראש העירייה צביקה ברוט, "ורק לאחר מכן לעודד התחדשות עירונית. יש דיירים שבטוחים שהתמ״א תשפר את ערך הדירה שלהם כי יזמים מסוימים מוכרים להם חלומות, והם ממהרים לחתום ולהתקדם בלי לבדוק שמדובר ביזם שיכול גם לקיים את ההבטחות שלו. זה לא תמיד קורה. המחוקק לא נתן את הדעת לסוגיה, והתפקיד שלנו הוא להיות חומת המגן שמגינה על התושבים".
5 צפייה בגלריה
הדיירים בבניין ברחוב בר אילן
הדיירים בבניין ברחוב בר אילן
הדיירים בבניין ברחוב בר אילן
(צילום:קובי קואנקס)
בנוסף לכך מעיריית בת ים נמסר כי צעד נוסף שעושה העירייה למען שמירה על זכויות תושביה, מלבד בדיקות נאותות פיננסית, ייערכו גם בדיקות לדוח חברתי מקוצר שגובש במינהלת ההתחדשות העירונית ואושר ע"י הוועדה המקומית כחלק מנוהל לקידום תמ"א 38 בעיר. בדוח יבחנו אם נבחרו נציגויות דיירים כהלכה, האם נבחר עו"ד כהלכה, האם יש מפקח, מהן התמורות לדיירים ועוד. המינהלת תבחן את הדוח ותעביר חוות דעת ליו"ר הוועדה ולמהנדסת העיר, האם כדאי לקדם את התוכנית או לא.
"זהו צעד שלא נעשה באף מינהלת ובאף עירייה", אומרים בעירייה, "עד היום דוחות חברתיים חויבו אך ורק במסגרת תוכניות גדולות של פינוי־בינוי. הדוח המקוצר מאפשר לנו להכיר את הפרויקטים הרבים בעיר, לעמוד בקשר עם התושבים ולוודא שזכויותיהם לא נפגעות או תיפגענה בכל עת".
לעוד חדשות בת ים