מגיל שש עדן שפילמן סובלת מבעיות קשות במערכת העיכול, במקביל להיותה מתמודדת נפש. היא אף אושפזה בעבר במוסדות פסיכיאטריים, ולימים גם חוותה פוסט טראומה על רקע פגיעות מיניות בילדותה ואונס על ידי עובד בבית חולים. לאחרונה השיקה שפילמן ספר שירה חדש בשם "חיה בכל עונותיה", בהוצאת ארגמן מיטב, בו היא מספרת על ההתמודדות עם אתגרי חייה.
"מבחינתי זו שליחות שהספר נפתח והקולות נשמעים", אומרת שפילמן (44) מבת ים, אמא לשלושה ילדים, שמימנה את הספר באמצעות מימון המונים. "ניצלתי מהתאבדות בזכות ידיים מושטות, אך יכולתי למות מכיוון שלמסגרות לטיפול נפשי, שאמורות היו להגן עליי, בעצם לא היו הכלים לכך והטיפולים הופסקו. בספר שזורים גם שירים על אופטימיות, אהבה, ריפוי ואושר. אני יכולה לכתוב על הכל, ללא כל שיפוט, ביקורת או האשמה: אונס, הפרעת אכילה והרעבת הגוף, חתכים ודם. אני יכולה להסיר את כל המסכות".
שפילמן היא בעלת תואר ראשון בחינוך ובחינוך מיוחד, למדה טיפול באמנויות, גינון ככלי חינוכי־טיפולי, מיינדפולנס, תטא הילינג וטיפול באכילה רגשית.
קראו גם:
במהלך השנים הופסקו האשפוזים הפסיכיאטריים שהייתה זקוקה להם, כיוון שלא עמדה בדרישות, ובשנת 2017 כשמצבה החמיר והיא לא מצאה מענה, היא פנתה לאורלי ליברמן ממרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בתל אביב, שהקימה את פרויקט התיעוד יחד עם מירי מרגלית.
ביום הולדתה האחרון שפילמן החליטה לתעד את סיפורה, ומאז היא מרצה בפני קבוצות, מתנדבת עם נשים שנמצאות במצבה ומעבירה מסרים לצוותי הרפואה הפסיכיאטרית על הכלת נפגעות אונס ועל הכשל הטיפולי בהן. "נפלטתי ממחלקות אשפוז פסיכיאטריות", היא משחזרת באומץ. "אחרי עשר שנים של ניתוק מעצמי ומהחיים, הגעתי לטיפול שבמהלכו הרגשתי שרואים את החלקים היפים שבי, ונותנים לי את המקום שאני צריכה. לא פעם היו נסיגות בטיפול, אבל הרגשתי שלא נוטשים אותי. כך חייב לעשות כל מטפל. חובתו להישאר עם הנפגעת גם כשהפצע מדמם, כשנעשה מסוכן וכשצעקה יוצאת".
באירוע ההשקה של ספרה השתתפו משפחתה, שרון, שותפה לחיים ושלושת בניה. "אחרי שנים רבות של הסתרה כולנו היינו בפנים גלויות, מסירים כאב שדבק שנים, מסירים צל של בושה. הבנים שלי גאים בי והם חלק מהשליחות והריפוי שלי".
לאחרונה שפילמן שוב חלתה ובימים אלו היא מחוברת להזנה בטיפול ביתי במשך 13 שעות ביום. "עם המחלה שחזרה, חוזרות בי תחושות רבות. רציתי שלסיפור שלי יהיה סוף טוב כדי לצאת איתו החוצה. אני מחבקת את הבנים שלי, מודה על המשפחה ועל כך ששרון נמצא איתנו בדרך הזו. אני מתרגשת מאוד כשמטפלים מספרים לי שהם משתמשים בספר בהרצאות ובטיפולים ושהוא מגיע למתמודדים שמוצאים שם הזדהות ומקבלים אמונה קטנה שאפשר אחרת".
כל העדכונים - חדשות בת ים
