מתחילת 2024 נעצרו ברחבי הארץ 3,185 שב"חים, 335 מהם רק השבוע, ועוד 33 חשודים שהסיעו, הלינו, והעסיקו את החשודים - כך מפרסמת השבוע משטרת ישראל. "הממוצע השבועי עומד על 300-350", מספר סהר ביטון, דובר מג"ב, ל"מיינט חולון-בת ים". "לצד זה נעצרו בשלושת החודשים האחרונים גם כ-660 מעסיקים, מסיעים ומלינים של אותם פועלים, ואותרו כ-120 אתרים בהם הם שהו, כולל אתרי בנייה". אחד מאותם אתרים נמצא ברחוב מעלות בחולון, שם נעצרו בתחילת חודש שעבר 13 שב"חים.
אל מול התופעה המדאיגה, גורמים בענף הנדל"ן מודים שגל המעצרים משקף מחסור אמיתי בידיים עובדות, שגורם לקיפאון בבנייה ובשוק המגורים. לדבריהם, הממשלה גוררת את רגליה ולא רק שלא מספקת פתרונות אלא מחריפה את ההגבלות מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל.
קראו גם:
"צריך להבין, חלק גדול מאותם שב"חים מחזיקים בידם אישור עבודה תקף, שכן שום גורם ממשלתי לא הגיע אל ביתם פיזית ולקח את האישור", אומר גורם בכיר בענף הבנייה על אלפי העובדים הפלסטינים שעושים את דרכם מדי יום מהרשות הפלסטינית. "הם נכנסים לישראל בדרכים שונות, שלא דרך מעברי הגבול הרשמיים כמובן, ומועסקים על ידי קבלנים על אף שבפועל העסקתם אינה חוקית בעקבות המציאות הביטחונית והוראות שהגיעו בעקבות מלחמת חרבות ברזל. אבל בשטח עדיין קיים מחסור גדול, ובשל כך הבנייה בחלק גדול של הפרויקטים הוקפאה".
אילוצים וצרכים
בבת ים נמצאים בימים אלה למעלה מ-1,500 פרויקטים של בנייה והתחדשות עירונית, רובם לצרכי מגורים. בחולון, קרוב ל-400 מיזמים שונים נמצאים בשלבי תכנון או ביצוע. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקביעת הגבלות על תנועת פלסטינים בשטח ישראל, הבהיר ראש עיריית בת ים צביקה ברוט, כי גם במקרה שתאשר הממשלה הכנסת פועלים פלסטיניים, הוא ימנע את כניסתם לבת ים.
מוטי הרוש, מנכ"ל ושותף בקבוצת פלקון קפיטל לייעוץ כלכלי, אומר ל"מיינט חולון-בת ים": "כ-40% מאתרי הבניה עדיין לא שבו לתפוקת עבודה מלאה מתחילת המלחמה בשל מחסור בפועלים, דבר שעשוי להביא לקצב נמוך של גמר בניה. לכך, יש השפעה מהותית על היצע הדירות, שעשוי להביא למחסור ועליית מחירים. מנגד, הקבלנים מושפעים לרעה מירידה מתונה בביקושים שיצרה העלייה בריבית. זאת, לא גורמת בפועל לירידה של ממש, אלא מביאה את הקבלנים להצעות ערך משופרות בדמות תוספות".
הקבלנים עצמם לא מעוניינים להעסיק עובדים ללא רישיון, ובטח שלא שוהים בלתי חוקיים, בשל הסיכון שהם לוקחים על עצמם - קנסות וסגירת האתר, כפי שקרה שבוע שעבר באתר הבנייה בחולון.
"הסגר גובר על כל סוג של רישיון עבודה", אומר חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומנכ"ל חברת צמח המרמן, "האיסור להעסיק עובדים לא חוקיים הוא חד וברור. אני לא מכיר תופעה בהיקף כזה שמתרחשת היום, ואם זה קורה - זה בשוליים, ולא חוקי כמובן. זו חריגה מהחוק. הציבור מאוד רגיש בתקופה הזאת לנושא: מתקבלות כל הזמן תלונות מראשי ערים, כיתות הכוננות דרוכות מאוד, ומספיק ששומעים ערבית מדוברת מכיוון אתר בנייה, וכל הסביבה קופצת על הרגליים. לכן אם זה קיים, זה קורה בצורה נקודתית, וחריגה".
פתרון לא פופולארי
על פי יוני בראל, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת אזורים, הבונה את פרויקט סימפוני בחולון ופרויקט Moment בבת ים, חסרים בימים אלה לענף הנדל"ן כ-100 אלף עובדים: "למה לא מביאים יותר עובדים זרים? הבירוקרטיה בהיבט הזה מורכבת, וכתוצאה מכך - באים פחות ופחות עובדים ממדינות אחרות".
6 צפייה בגלריה
מחסור בעובדים ועלויות גדלות. אתר בנייה בבת ים (למבנה המצולם אין קשר לידיעה) | צילום: פרטי
(צילום: פרטי)
"אם רוצים להכניס עובדים למדינת ישראל מהר - זה רק פלסטינים", מודה יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, שמספר כי המשרד מנסה להאיץ הבאת עובדים זרים חוקיים לישראל: "נכנסנו למשבר עם 50 אלף עובדים זרים. הגדלנו מכסות ל-65 אלף מהודו, מולדובה, אוזבקיסטן וסרי לנקה. מצאנו כבר 20 אלף עובדים כשירים, ואנחנו מדגישים שבכל מקרה, כל עובד שיוקצה במדינת המוצא יישאר בארץ, גם כשהפלסטינים יחזרו".
מוטי הרוש, מנכ"ל ושותף בקבוצת פלקון קפיטל לייעוץ כלכלי, מדבר על ההשלכות של המחסור בידיים עובדות: "הסכסוך האזורי גרם להפסקת זרם העובדים הפלסטינים, כתוצאה מכך, פרויקטים רבים נתקעו או התמהמהו, מה שגורם לעיכובים במסירת דירות והשהייה של פרויקטים חדשים. נוכח המצב, חברות הבנייה נאלצות להתמודד עם עלויות גבוהות יותר של כוח אדם, למשל עובד סיני לפני המלחמה היה עולה כ-600 שקל, והיום עלות העובד מגיעה כבר ל-1,400 שקל - יותר מפי שניים, מה שגורם לקבלנים לחפש פתרונות יצירתיים למילוי מקומות העבודה החסרים".
"יש לחשוב שוב על העסקת פועלים פלסטינים בישראל", נכתב בדוח של בנק ישראל שהתפרסם ביום ראשון השבוע. "דומה שהבעיות במגבלת ההיצע של העובדים לא תיפתרנה בקרוב על ידי הממשלה, והן מצריכות מחשבה מחדש על המדיניות של העסקת העובדים הפלסטינים. נוכחות של עובדים זרים מצריכה משאבים מקומיים כמו פתרונות דיור ובריאות לעובדים הללו, ועלולה ליצור גם קשיים חברתיים. נושא זה צריך להיבחן גם בראייה ביטחונית וגיאופוליטית אזורית, שכן לפתרון שייבחר תהיה השלכה משמעותית גם על הכלכלה הפלסטינית".
יש לציין כי נכון לשבוע שעבר הגיעו לישראל 1,004 עובדים זרים חדשים בלבד - רובם מהודו - מתוך עשרות אלפים שהמדינה שואפת להביא. לצד מספר זה, ישנם עוד כ-5,000 עובדים ששהו בישראל לפני המלחמה וכעת שבו לכאן.
מעיריית חולון נמסר בתגובה: "מדובר בנושא שהינו באחריות בלעדית של משטרת ישראל ורק לה הסמכות החוקית לבצע פעילות לאיתור ולטיפול בשב"חים באתרי בנייה. לפקחים העירונים ולאנשי השיטור העירוני אין כל סמכות לעסוק בנושא. לאור המצב הביטחוני וריבוי המשימות במשטרת ישראל, אנשי השיטור העירוני מסייעים למשטרה על פי החלטותיה, כמי שאחראית על השוטרים בשיטור העירוני".
הצעת חוק: החרפת הענישה נגד מעסיקי שב"חים
הוועדה לביטחון לאומי בכנסת אישרה ביום ראשון השבוע (לקריאה שנייה ושלישית) הצעת חוק להחמרת ענישה נגד מי שמסיעים, מלינים ומעסקים שוהים לא חוקיים. לאחר ההצבעה תובא ההצעה, שתקבע עונשי מינימום נגד המפרים את החוק, לאישור בכנסת. י"ור הוועדה ויוזם ההצעה, ח"כ צביקה פוגל: "ההוראה תרתיע את אלה שהכסף מניע אותם, ותימנע מחיר דמים יקר".
