שני קציני פיקוד העורף האחראים על הגנת חולון ובת ים, נפגשו השבוע לראיון מיוחד ופתחו את הכל. כיצד הצילו את התושבים בבית שקרס בחולון, חילצו אישה שנפגעה מטיל על אוטובוס, ומי קיבל את ההחלטה שהמקלטים לא ייפתחו אוטומטית בשעת אזעקה?
החילוצים הדרמטיים
אחד הגופים החזקים והמשפיעים מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל', אם כי עושה את מלאכתו בשקט ובעיקר מאחורי הקלעים, זהו פיקוד העורף. הערים חולון, בת ים, אזור ותל אביב מאוחדים יחדיו תחת נפה אחת, הנפה הגדולה, ויש אף אשר יגידו החשובה ביותר בארץ.
השבוע התקיים טקס חלופת מפקדים, ומי ששימש עד עתה כמפקד הנפה בכל המלחמה, תא"ל במיל' גיא אושרי (בן 52, נשוי + 4, מחדרה), הוחלף על ידי אל"ם (מיל') מיכאל (מיקי) דוד (בן 42, נשוי + 3, ממודיעין). אל"ם דוד גאה לספר כי שירת כ-420 ימי מילואים מתחילת המלחמה, אם כי בשגרה הוא עורך דין ומשמש כיועץ משפטי של איילה טורס.
קראו גם:
בראיון של השניים ל-"מיינט בת ים", מספר תא"ל אושרי, כי "בנפה הזו של פיקוד העורף אנו אחראים על בטחונם של יותר מחצי מיליון תושבים בארבע הרשויות. יש כאן הכי הרבה גדודים מכל פיקוד העורף, ולמעשה אנו מגנים בין השאר גם על אזורי הכלכלה והתעסוקה הישראלית".
מה למעשה התפקיד שלכם?
"בשגרה אנו אחראים להכין את הרשויות והמרחב האזרחי לחירום, ואני מקפל בפנים גם אירועים מתפרצים, כמו קורונה, אסונות טבע, רעידות אדמה, דרך הכנת היחידות, ארגוני החירום בערים (מד"א, כיבוי אש, פקחי עירייה ועוד), ואילו בשעת חירום אנו תופסים פיקוד ושליטה על המרחב, החל מהפעלת הצופרים, הכנת המקלטים, פעילויות חילוץ, ובאוקטובר 2023 גם דאגנו לתחושת ביטחון אישי כאשר פרסנו את היחידות ברחובות וסמוך לבתי הספר, הגנים והמרכזים הקהילתיים".
אתה יכול לתת דוגמה למקרה שבשגרה שהוזעקתם?
"לפני ארבע שנים קרס המבנה ברחוב סרלין יוסף בחולון. ברגע שהיה חשש ליציבות המבנה, הוקפצתי יחד עם מיקי (אל"ם דוד, ש.ש.), והבאנו למקום למעלה מ-31 בעלי תפקידים ומהנדסים. זיהינו מיד את הסיטואציה והסדקים בעמודי התמך, הוצאנו הוראה לפנות את הבניין, וסגרנו את השטח. אזרחים התחננו לפנינו לחזור הביתה, לפחות לקחת כמה דברים – אך תוך פחות מ-24 שעות שהבניין קרס, מה שהסתבר כהחלטה נבונה".
"במקרה אחר, במהלך מבצע שומר חומות בשנת 2021, יוליה זלוטסקי – אם יחידנית שנפצעה אנושות מפגיעת רקטה באוטובוס בחולון. באותו לילה שיגר חמאס מטח רקטות לאזור המרכז, כאשר האוטובוס נשרף כליל ולבניינים ולכלי רכב בסביבה נגרם נזק. הרופאים לא נתנו לה סיכוי, אנו סייענו בחילוץ, ולמזלנו יוליה השתקמה".
המיגון בבתי הספר
במלחמה הזו, הרבה הורים בחולון ובבת ים טענו שבתי הספר וגני הילדים אינם מוגנים מספיק.
אל"ם מיקי: "אחריות המיגון היא בידי הרשות העירונית. אנו הגענו לכל מוסדות הלימוד בכל הערים, וקבענו מדיניות: מדרגה הכי חמורה – ללא פעילות חינוכית, דרך דרגה של פעילות חינוך במרחבים מוגנים בלבד, ועד דרגה של לקיים פעילות חינוך במרחב של 90 שניות למרחב המוגן. יש מקומות שמותר ללמוד וללמד – וכן, יש מקומות שמותר לשכב על הרצפה ולשים ידיים על הראש, גם אם יש מסדרונות עם חלונות גבוהים - זה יותר אפקטיבי נגד רסס או שברי יירוט".
תושבים התלוננו שבשעת אזעקה המקלטים היו נעולים. האם הנחיתם את ראש העירייה ליישם פתיחה אוטומטית של מקלטים בחירום?
תא"ל אושרי: "אין הנחיה כזו של פיקוד העורף. למערכת הזו יש יתרונות וחסרונות, וכל רשות יכולה להחליט לעצמה".
דרוכים גם בהפסקת האש
השבוע נצפו הרבה חיילים של פיקוד העורף באתר בנייה גדול בבת ים. מדוע?
אל"ם מיקי: "אנו מתרגלים בשגרה פריצת מבנים, אירועים מלחמתיים, הריסת מבנה ואסונות טבע. מנצלים הזדמנות של שקט, כדי ללמוד ולהתכונן לכל סיטואציה. יש לנו יחידות לחימה והצלה, 14 מהנדסים בכל גדוד, מחלצים, מש"קי אוכלוסייה, 4-5 רופאים בכל גדוד, 25 חובשים ועוד".
מה ההנחיות לנוסעים ברכבת הקלה בשעת חירום?
"בדיוק כמו בנתב"ג, ברגע שיש אזעקה - מאטים את הרכבת מתחת ל-30 קמ"ש – וישנן הנחיות ברורות כמו להתכופף מתחת לקו החלונות ולהגן על הראש באמצעות הידיים. בתחנות העילית בבת ים ניתן להגיע למרחבים בטוחים, וחמש תחנות הרכבת הן תת-קרקעיות ומוגנות. אנו גם מאפשרים לתושבים מכל האזורים להשתמש בהן בשעת חירום".
במהלך שיגור הטילים מאיראן שיניתם את ההתראות לטלפון האישי. הפסקתם עם זה?
תא"ל אושרי: "זה מכונה סלולר ברודקסט – ואנו משתמשים בתרחיש כזה רק כשכמות הטילים גדולה מהיכולת לתת אזעקה לכל מקום, במקרה קיצוני-כאוטי, ורק למי שבאזור הסכנה".
בחולון ובבת ים יש הרבה חרדים ששוקלים אם להתגייס, אפשר למצוא להם תפקידים בפיקוד?
אל"ם מיקי: "אם יוחלט לגייס אלינו לענף חרדים, נדע לעשות את ההתאמות עבורם. כבר היום יש תפקידים חרדיים, ואנו יודעים להביא אותם לשירות משותף – אם זה טיפול בחללים, ועד מחלקות של בני ישיבה. אין שום בעיה, בהתאם למה שיוחלט בדרג הממשלתי".
לבסוף, יש מה לעשות עם מסיכות האב"כ שמאוחסנות אצלנו בארונות השינה?
תא"ל אושרי: "זו סוגיה לאומית, שמצריכה היבטים של איכות סביבה, משאבי אנוש לאיסוף ובעצם מיליארדים של שקלים".
