בחודש שעבר הלכה לעולמה חברת מועצת העיר בת ים אסתר פירון, וכבר בלוויה שלה ביקשו עובדים בעירייה למצוא דרך להנציח אותה. פירון החלה לכהן במועצת העיר בשנת 1993. מרבית הזמן היא שימשה כמחזיקת תיק החינוך, והייתה בין השאר גם סגנית ראש העיר, מחזיקת תיק הכספים ומחזיקת תיק קשרי החוץ בעירייה.
פירון הייתה אשת חינוך, ורבים זוכרים אותה בזכות הסיוע שהעניקה להם בשלבים שונים של חייהם. לאור עשייתה הרבה, החליטו חבריה מהעירייה להנציח אותה באמצעות התושבים, להם תמיד הייתה זמינה.
"עבדתי לצידה שנים רבות", סיפרה מנהלת מחלקת קהילה, רינת גבאי, "עוד בימים שלי במשרד במחלקת צעירים ונוער. אסתר הייתה אישה שראתה כל תושב באופן אישי ונתנה לכל אדם יחס מיוחד. זו הייתה הגדולה שלה. היא הייתה דמות לחיקוי, משענת, מורת דרך ואישה שתמיד יכולתי להתייעץ איתה.
"בבית העלמין שמענו כל כך הרבה סיפורים עליה והבנו שההנצחה שלה חייבת להגיע משם. שוחחנו עם המשפחה, ולמרות שזה עדיין טרי, הם בירכו על המהלך".
גבאי ומנכ"ל החברה לתרבות, אריה ללוש, הקימו אתר בו מוזמן הציבור לשתף במחשבות וזיכרונות מפירון.
"כבר נכתבו עשרות סיפורים", אומרת גבאי. "אני חושבת שלוקח לאנשים זמן לעכל. רבים כתבו שהם רוצים לקחת חלק וצריכים לחשוב על הסיפור המשמעותי שלהם. היה חשוב לנו לתת לכל אחד הזדמנות להיפרד בדרכו ולתת לכל אחד מקום בזיכרון שלה, כאשר המטרה היא ליצור ספר מהזיכרונות האלה".
קראו גם:
מה הזיכרון שאת תכתבי?
"אני מניחה שגם לי זה עדיין טרי וקשה, לכן עדיין לא כתבתי. יש לי המון חוויות איתה. הזיכרון הראשון שקופץ לי לראש זה קורס סיעוד ליוצאות העדה האתיופית שהיא יזמה. היא ארגנה להן מלגת קיום, שכר לימוד ומסלול באמצעותו הן השתלבו תוך שנתיים וחצי ברפואה הציבורית. הפרויקט הזה היה כל כך קרוב לליבה, עד שהיא העיתה יושבת ללמוד איתן למבחנים. היא ממש למדה אנטומיה כדי לשבת לתרגל איתן, וכשהן ניגשו למבחני סיום בירושלים היא המתינה להן מחוץ לחדר הבחינה ולקחה את כולן למסעדה מפנקת. חלקן המשיכו לתארים שניים. זה סיפור אחד מני רבים שמאפיין אותה, אבל אני עדיין צריכה לחשוב על זה. בינתיים אנחנו מתכננים בעירייה אירוע לציון ה־30 לפטירתה בשיתוף המשפחה".
רוצים להשתתף ביוזמה? כנסו ללינק
או שלחו תמונות וסרטונים למייל [email protected]
