גם בימי שגרה, קשה להתעלם מהמתח הבינעירוני־דתי הסורר בגבול שבין שכונת עמידר בבת ים לשיכון ד' ביפו. לעתים, הוא מרים ראש בדמות קטטה בין צעירים ערבים מצד אחד וצעירים יהודים מצד שני, ואז הוא חוזר ל"שקט על תנאי" היומיומי.
קראו גם:
הגירה של תושבי דרום יפו, שרוכשים או שוכרים דירות בתוך שכונת עמידר הבת ימית, יצרה חזית חדשה, פנים עירונית, שבחודש מאי האחרון, עם התפרצות המהומות בערים המעורבות, הסלימה את המתח לשיאים חדשים. ולמרות שהמהומות שככו, קבוצת תושבים יהודים בשכונה החליטה להסיר את הכפפות והיא קוראת בצורה ברורה לא למכור או להשכיר נכסים בשכונה לערבים. "אנשים צועקים 'גזענות' כשזה רחוק מהם", אומר השבוע אחד מהם, "אבל אין להם מושג מה עובר עלינו בתקופה האחרונה. עכשיו שקט אבל זה רק עניין של זמן עד הפיצוץ הבא".
חשדנות ומסורת
שכונת רמת עמידר נטלה חלק פעיל במהומות של חודש מאי. תושבים יודעים לספר על צעירים שהגיעו מבחוץ, עלו על הגגות ורגמו בתים של ערבים המתגוררים בשכונה. האחרונים, בתגובה, השליכו אבנים ואף בקבוקי תבערה אל עבר בתי יהודים. כזכור, לא רחוק משם, בטיילת, נרשם אחד האירועים הקשים שנצרבו בזיכרון הציבורי באותם הימים: הלינץ' שביצעו עשרות יהודים בנהג ערבי שעבר במקרה בתוך המון זועם.
מאז, כאמור, השקט חזר, אולם הקריאה שלא לאפשר מגורים של ערבים בשכונה, כמו גם היוזמה להקמת "יחידת סיור שכונתית" עבור אוכלוסיית השכונה, מעידות יותר מכל על החשש והחשדות שחיים, נושמים ומטלטלים את השכונה. "יש אצלנו הרבה כעסים ותסיסה על זה שערבים רוכשים פה דירות", מספר פעיל חברתי בשכונה שלאורך השנים התאפיינה בצביון מסורתי־חרדי. "היו כמה משפחות ערביות שגרות בשכונה וזה לא הפריע לאף אחד, אבל לאחרונה המספרים הולכים וגדלים. ברור לי שהם לא גונבים בתים, אלא קונים אותם באופן חוקי, אבל אי־אפשר להתעלם מההשלכות של זה".
אילו השלכות?
"ראשית, זאת שכונה דתית ומבחינה הלכתית אי־אפשר להתעלם מהעובדה שאסור למכור בית בישראל לגוי. יש כאן כוללים ובתי כנסת ופתאום שכנים תולים סממנים מוסלמיים על הגדר. אני משוכנע שבאף כפר ערבי לא היו מרשים לי להציב סממנים יהודיים מול מסגד. שנית, בעיות האלימות ופשע באיזור רק החמירו. לפני שנה היתה דירה שנרכשה מול הבריכה על ידי משפחה ערבית ובגלל סכסוך פנימי שלהם זרקו לו מטען חבלה והוא עזב, עד היום הבית ריק. לפני כמה חודשים זרקו בקבוק תבערה לדירה אחרת, ברחוב השלושה".
"אנשים יכולים להאשים אותנו בגזענות", אומר תושב אחר, "אבל בשורה התחתונה הם לא צריכים להתמודד עם מה שאנחנו מתמודדים. מבחינתי זאת התחסדות, התייפייפות. כל אותם אלה שלא אכפת להם מ'צביון יהודי' של שכונה, מוזמנים לבוא ולהחליף אותי".
בכל זאת, אם ישנן בעיות עם אדם מסוים, מחובת המשטרה לטפל בה.
"כל ההתייפייפות הזאת לא עוזרת לנו כשבמציאות השכונה הפכה למאיימת. כשהבת שלי רוצה לחזור מבייביסיטר ברחוב ליד היא מבקשת ליווי, אני לא הייתי ממליץ לאף בחורה לעבור ברחובות השכונה לבד בלילה. הבן שלי הולך לפארק וחוזר בלי קורקינט, למה? שני ילדים ערבים לקחו לו. הלכתי איתו לפארק ואבא שלהם דאג שהם יחזירו לו, למה אני צריך לחיות ככה? אני רוצה לראות מישהו מרמת השרון חי ככה ומדבר איתי על גזענות. אני יודע להתמודד איתם וגם הבן שלי, אבל אם לא נעשה משהו המצב יחמיר וזה מסוכן".
אתם מנסים לדבר עם השכנים הערבים?
"לא ממש. יש כמה משפחות ערביות ותיקות, טובות, שכולם חיים איתן בשלום, אך לצערי רוב הילדים שלהן יצאו לתרבות רעה, סמים ובלגנים. זה דור צעיר שפרק עול ואף אחד לא רוצה לחיות ככה".
כוחות השוק
לסוגיה הזאת תושבי השכונה גם מציעים פתרון, שמבחינתם יכול לשנות את המציאות. "אנחנו רוצים להקים ועדת קבלה", אומר תושב אחר. "אם לקיבוצים ושכונות יוקרתיות מותר, שיאפשרו גם לנו. שיהיו תנאים ודרישות, אף אחד לא מתנגד אליהם כי הם ערבים, מתנגדים כי זה הביא פחד ומתח לרחובות, כי שכונה נעימה ושקטה הפכה לשדה קרב בימי 'שומר חומות'. במקום שהפצצות יהיו בגבולות הן היו כאן מול הבית שלנו, לחצר שלנו העיפו אבנים רק כי אנחנו משפחה של יהודים. מה יקרה במבצע הבא? עכשיו שקט אבל אני משוכנע שהפיצוץ הבא זה עניין של זמן. אשתי כל הזמן אומרת שאנחנו צריכים לעזוב את השכונה, כבר אין כאן ביטחון, אבל אני אוהב את המקום וחבל לי לוותר עליו".
מה בעצם מושך את תושבי דרום יפו לרכוש דירה בשכונה שבבחירות האחרונות הצביעה ברובה למפלגת ש"ס? בדומה לכל עסקה נדל"נית, גם כאן הכסף משחק תפקיד מרכזי.
"המחירים באיזור יפו עלו דרמטית בשנים האחרונות", מסביר מתווך הנדל"ן, יוסף לביא מסוכנות "קלר ווילאמס" שעובד בשכונה. "אוכלוסיות ערביות אוהבות בתי קרקע עם חצר, אבל ביפו הנכסים עולים 4 מיליון ויותר, אז הם מחפשים פתרון ושכונת עמידר מושלמת עבורם. המחירים הרבה יותר זולים, יש המון בתי קרקע עם חצר, בטאבו או לא בטאבו, והם נשארים קרובים כי עמידר גובלת ביפו ד'".
האם הביקוש הזה משפיע על מחירי הבתים בעמידר?
"ברמה מסוימת כן. בזמן שבכל בת ים ובכלל בארץ המחירים עולים, בעמידר המחירים די תקועים. לכן הביקוש לעמידר עלה, כל מי שמבקש בית קרקע במחיר של פחות משני מיליון במרכז הארץ יכול למצוא אותו כאן".
לשינויים האלו יש גם השפעה על מתווכי הדירות בכל האיזור. חלקם מספרים על דיירים שמסרבים לשמוע על רוכשים ערבים וחלקם מסכימים לרוכשים ערבים רק בגלל סכסוך עם שכנים.
המהלכים האלו הובילו אנונימיים לאיים על שני מתווכים שניסו לקדם מכירת דירה למשפחה ערבית בשכונה.
האם נתקלת בתופעה דומה?
"זוג המתווכים אינם לבדם. גם אני קיבלתי שיחה מאיימת עם קללות כי חשבו שהבאתי משפחה ערבית לנכס מסוים. במקרה זה לא היה נכון, אבל אנשים צריכים להבין שכמתווך אתה מכבד את רצון הלקוח והוא זה שבסופו של דבר בוחר למי למכור.
יוסף לביא, מתווך דירות: "גם אני קיבלתי שיחה מאיימת עם קללות כי חשבו שהבאתי משפחה ערבית לנכס מסוים. במקרה זה לא היה נכון, אבל אנשים צריכים להבין שכמתווך אתה מכבד את רצון הלקוח והוא זה שבוחר למי למכור"
"יש לקוחות שעבורם המכירה מתמקדת רק במחיר ויש כאלו שהציביון היהודי בשכונה משמעותי עבורם והם לא רוצים לשנות את המבנה הדמוגרפי ולכן יעדיפו לא למכור למשפחה ערבית".
"גזענות והתנשאות"
בתחילת החודש נפגש ראש עיריית בת ים צביקה ברוט עם תושבי השכונה, שהעלו את הסוגיות וביקשו סיוע עירוני באכיפה נגד בנייה לא חוקית, לדבריהם, בשכונה.
"כל אחד קונה דירה ובונה עוד ארבע דירות לילדים, זאת לא צורה", טוען תושב שהשתתף בפגישה המדוברת. "בעירייה מודעים לזה ואני מאוד מקווה שאחרי הפגישה יפעלו בנושא. בנוסף אנחנו מקדמים הקמת סיירת משמר שכונתית קבועה שתסתובב בשכונה ותפעל להגברת הביטחון. רק אכיפה תחזיר את הביטחון לרחובות. בסופו של דבר, כולם רוצים לחיות בשקט ובשלווה, ערבים ויהודים, אין לנו בית אחר".
"זה קורה לא רק בשכונת עמידר בבת ים, אלא כמעט בכל מקום בארץ", אומר היזם ואיש הציבור, עו"ד נאיף אבו סויס, "לא ניתן להגדיר זאת אלא בגזענות והתנשאות, שרק יוסיפו לשסע בין הערבים והיהודים שאני באופן אישי חרד לו".
לאבו סויס יש הסבר מדוע משפחות ערביות רבות מתעניינות בעמידר: "הערבים שמחפשים בתים לגור בהם בערים יהודיות או שכונות יהודיות מחפשים רווחה, תנאי מחייה יותר טובים וחינוך לילדיהם, מה שאין להם בשכונות הערביות הסובלות מהזנחה של שנים. המדינה לא השכילה לפתור את בעיית הדיור בחברה הערבית והתוצאה עגומה.
"לצערי חלק גדול מאוכלוסייה הערבית, ובמיוחד הצעירים, מוצאים את עצמם מתוסכלים והדרך מאוד קצרה להידרדרות. המדינה בונה ערים ושכונות ליהודים ולא אף שכונה אחת לערבים, במיוחד בערים לוד רמלה ויפו, בנוסף לתוכניות ליהד את יפו. היום זוג צעיר ערבי לא יכול לרכוש בית ביפו ועל כן המעבר לבת ים יותר קל. אם תבנו לערבים ביפו - הם לא יעברו לבת ים".
ועדת עם מטרה ברורה: אפליה
"אסור על פי חוק למנוע מאדם לרכוש נכס רק בגלל מוצאו או דתו, זאת אפליה", אומרת עו"ד אלה רודניק לענייני נדל"ן, שמייצגת רוכשים ערבים ויהודים שרוכשים דירות בשכונת עמידר בבת ים. "מרבית הרוכשים המדוברים הם ערביי ישראל, חלקם מגיעים מיפו, ועל כן אין שום סיבה חוקית למנוע מהם לרכוש דירות.
"אנחנו נתקלים במקרים דומים גם ביפו ג' וביפו ד', באוכלוסייה מעורבת או דתית שמתנגדת מטעמים הלכתיים למכור לערבים, אבל זה נוגד את החוק האזרחי".
ויוזמה כמו ועדת קבלה, שמוכרת מיישובים קהילתיים?
"לגבי הקמת ועדת קבלה, אני לא מכירה מהלך חוקי כזה. לא מדובר בקיבוץ שהוריהם הקימו, אלא בדרישה להקים ועדה שנראה שמטרתה היחידה היא למנוע כניסה של אנשים לשכונה רק בגלל דתם, ועל כן גם זאת אפליה על רקע דתי".
עוד חדשות בת ים
