העיר בת ים צפופה - ואין ספק בכך. מיקומה של בת ים - לאורך חלק מן החופים היפים בישראל - היה יכול להפוך אותה ליישוב יוקרה. אלא שבת ים נמצאת בעמדת נחיתות מול שכנותיה. היא בין הערים הצפופות ביותר בגוש דן, עם יחס שטח לתושב של 63 מ"ר, וללא שטחים נוספים שאפשר להתרחב אליהם - זאת לעומת 101 מ"ר לתושב בחולון, 126 מ"ר לתושב בתל אביב ו-247 מ"ר לתושב בראשון לציון עתירת הקרקעות.
אם בודקים יחס שטחי ארנונה מניבה לתושב, עולה תמונת מצב עלובה אף יותר עם 4 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה בלבד לתושב בבת ים, לעומת 10 מ"ר לתושב בראשון לציון ו-18 מ"ר של ארנונה מניבה לתושב בתל אביב. ההשלכות על תושבי בת ים לא מתמצות במתן שירותים חלקיים, כי אם גם בתשלומים גבוהים הרבה יותר של ארנונה למגורים עבור אותם שירותים, כדי לכסות במשהו על היעדר שטחי תעסוקה ומסחר מניבי ארנונה גבוהה.
קראו גם:
איך בת ים תרוויח? התרחבות
בשבוע שעבר התכנסה לראשונה ישיבת מועצת העיר הראשונה של בת ים, לאחר שצביקה ברוט נבחר בשנית לתפקיד ראש העירייה. אחד הסעיפים החשובים ביותר שהיה חשוב לו להעלות כבר בישיבת הפתיחה - הרחבת גבולות העיר בת ים - על חשבון העיר ראשון לציון וחולון, ולמעשה אף אושר באותה ישיבת מועצה על הקמת צוות פעולה בנושא.
ההיסטוריה: הצעות לסיפוח והעברת שטחים
זו אינה הפעם הראשונה בה מגישה עיריית בת ים בקשה לשינוי גבולות. בין השנים 2003-2005 דנה ועדת הגבולות, בראשות פרופ' אריה בן שחר, בסוגיה והמליצה על העברת שטחים מעיריית חולון, המהווים חלק גיאוגרפי ותפקודי של עיריית בת ים - ואולם המלצותיה לא קודמו.
ארבע שנים אחר כך דנה בנושא ועדת הגבולות, בראשות פרופ' ערן רזין (2008-2009), שקבעה כי: "יש אמת בטענותיה של עיריית בת ים הנשענות על טיעונים של צדק חלוקתי. בין בת ים לשכנותיה קיים פער אובייקטיבי מהותי, והטענות על כך ששורש הבעיה הוא בהתנהלותה של בת ים עצמה אינן יכולות להתקבל... החלופה הישימה ביותר היא דרישת חלוקת הכנסות מארנונה ומהיטלים בין ראשון לציון לבת ים כתנאי לאישור כל תוכנית חדשה משמעותית לפיתוח תעסוקה באזור מערב ראשון לציון...יש לדרוש חלוקת הכנסות גם בין בת ים לחולון בכל פיתוח תעסוקה במתחם קריית הספורט....בחירה במתווה של חלוקת הכנסות תחייב מינוי של ועדת חקירה לחלוקת הכנסות, במועד המתאים, על מנת לדון ולהמליץ בנושא" - גם במקרה זה המלצות הוועדה לא יושמו.
כזכור, במהלך השנים היו שיחות, כי בשל המצב הכלכלי הרעוע מאוד של עיריית בת-ים, לבטל כליל את קיומה ולספח את העיר לתוך ראשון לציון, ובהמשך הוצע גם לספחה כשכונה בתוך תל אביב, אך במהלך הקדנציה הראשונה של צביקה ברוט, הצליח ראש העירייה להביא את העיר לאיזון כלכלי, ולכן הוחלט להשאיר את בת ים עצמאית.
המטרה: להגדיל ארנונה מעסקים
כעת מבקשת עיריית בת-ים, כאמור, לבחון מחדש את דרישתה בוועדת הגבולות האזורית ולכונן צדק חלוקתי שיבטיח את מימוש חזון העצמאות הכלכלית ואת השוואת תקציביה לתקציבים של שכנותיה. למעשה, עיריית בת ים צריכה, ובכל מחיר – רב משמעית, לספח אליה שטחי מסחר ותעשיה. נכון להיום, תקציב העירייה כבר לא נמצא במינוס, אלא מאוזן פחות או יותר על השקל. כדי שתוכל לספק את השירותיים החברתיים בהם היא מעוניינת, במטרה (בין היתר) להשוות את נראות שני צידי רחוב הולצברג שבצפון העיר - היא צריכה לספח אליה את אותם שטחים.
אלי יריב, המשמש כממלא מקום ראש העיר וסגן ראש עיריית בת ים, מספר השבוע ל"מיינט חולון" ו"מיינט בת ים": "אנו פונים למשרד הפנים בבקשה שיקים ועדת גבולות להרחבת שטח השיפוט של בת ים. זהו צעד מתבקש וחשוב לאפשר צדק חלוקתי ושוויון מול הערים הגובלות, לא ייתכן שערים אחרות יגדלו בשטח ויתפתחו ובת ים לא".
ואכן, ועדת הגבולות אשר באחריותו של משרד הפנים כל הזמן משנה גבולות ומתחמים. ממש בימים אלו דנה הוועדה בשאלה האם לספח את מכללת תל חי לתוך גבולות העיר קרית שמונה, מה הם הגבולות המיוחדים שבהם תפעל הוועדה לשיקום עוטף עזה, אישור סיפוחם של מאות דונמים חקלאיים לכפר סבא ועוד ועוד. וגם בת ים "צריכה להגדיל את שטח השיפוט שלה, כדי ליצור עוד הכנסות מארנונה מעסקים, שתאפשר לשפר את איכות החיים (של תושביה) ותקדם את העיר", נאמר על ידי בכיר מעיריית בת ים.
אותו חבר בוועדת ההיגוי שזה עתה מוקמת, מספר: "בת ים כלואה בין תל אביב, חולון וראשון לציון. השטח המוניציפלי של ראשון לציון התרחב עד פלמחים כתוצאה מפינוי הצבא, עד רמלה כי גם המחנות בצריפין התפנו, וראשון לציון הפכה לדינוזאור עם 58,700 קמ"ר, בעוד העיר תל אביב פחות עם זה - 52,000 קמ"ר, חולון היא 19,200 קמ"ר, ואילו בת ים היא רק 8,167 קמ"ר".
"אנחנו רוצים שיהיה צדק חלוקתי. מספיק שנקבל קטע מסוים. מאחורי בית העלמין של חולון נמצא מתחם אלקטרה, מה שהיה נותן לנו הכנסה מארנונה שהייתה נותנת לבת ים פוש רציני (העיר מאוזנת, אבל צריך גם הכנסות נוספות). ראשון לציון צריכה את זה כמו לכפרות, יש לה כל כך הרבה שטחי מסחר, קניות ועוד. המתחם השני שאפשר לספח הוא מתחם האצטדיון שצפוני לבית הקברות – גם הוא אזור תעשייה".
החשש: סכסוך עם השכנות
האם בת ים לא יכולה להקים עוד שטח מסחר בתוך השטח שברשותה עכשיו?
"בת ים לא צריכה שטחים מעורבים, כמו חנויות למטה ולמעלה מגורים – מזה כבר יש מספיק. בת ים צריכה שטחי מסחר, שטחי תעשייה ושטחי משרדים נטו – כאלו עם ארנונה של פי 3.5 ביחס לארנונה של מגורים, זה מה שייתן חוסן לעיר".
מה השלב הבא?
"אנחנו בדיוק מקימים את צוות הפעולה כדי להתחיל את התהליך. עם הדרישות שלנו אנו פונים לוועדת הגבולות של המדינה, בקרוב תהיה דרישה רשמית. צריך להתחיל לגלגל את זה".
זה לא ייצור מלחמה עם הערים השכנות?
"אני לא חושב שעיריית ראשון לציון תעשה מלחמת עולם בקשר לזה. ברור שתבוא עיריית ראשון לציון ועיריית חולון ויגידו שהן לא רוצות לוותר. אבל לראשון לציון יהיה קשה להוכיח למה היא רוצה את הנתח. יש לה שטחים בלתי נגמרים".
תגובות
מעיריית ראשון לציון נמסר: "אנו מתואמים עם עיריית בת ים, ויודעים כי לא תוגש שום בקשה שאינה בהסכמה מלאה איתנו. כל בקשה לוועדת גבולות תעשה רק תוך הסכמות איתנו ובהסכמתנו וכאמור, כרגע אין שום תכנית כזו מצידנו".
מעיריית חולון נמסר: "עיריית חולון אינה מכירה תוכנית כזו והגבולות המוניציפליים של חולון יישארו ללא שינוי. ראש עיריית חולון שי קינן לא ייתן שתהיה כל פגיעה בעיר חולון".
מעיריית בת ים נמסר: "אנו מתואמים עם עיריית ראשון ולא תוגש שום בקשה שאינה בהסכמה מולם. כל בקשה לוועדת גבולות תיעשה רק תוך הסכמות במסגרת השיח בין הצדדים. לגבי שאר הנושאים בוועדת הגבולות בנוגע לערים אחרות, הנושא עדיין בבחינה ולא יהיה רציני לעסוק בו בטרם יוקם הצוות המקצועי".
