נתנאל לוי (56) מבת ים עזב את ישראל לפני למעלה מ 30 שנה. הוא חי בארצות שונות במזרח הרחוק, פיתח עסקים, אבל תמיד חלם לחזור לבית בבת ים ולהנציח את סבו וסבתו. "כשהתחילה הקורונה חזרתי לישראל וכבר שנתיים שאני כאן. בהתחלה הרגשתי סתם תקוע, אבל פתאום נכנס בי חשק לעשות משהו. תמיד היה לי חלום להנציח את סבי וסבתי המנוחים שגדלתי על ברכיהם ואכלתי משולחנם. החלטתי שעכשיו זו הזדמנות טובה".
קראו גם:
לאחרונה פתח לוי יחד עם רעייתו שרון, את מסעדת "התימני הנדיב" ברחוב בר שאול 5 בבת ים וכבר בכניסה ניצב שלט ענק שמספר את סיפור חייהם של שני העולים מתימן.
מיהו התימני הנדיב?
"זה סבא שלי, אביה של אמי, רבי יעיש קהלני זצ"ל. הוא היה איש מאוד נדיב. הוא היה ראש הכפר והעסיק יהודים ומוסלמים רבים בעסקיו בתחום הטקסטיל, כלי הבית, נפחות וצורפות. הוא גם נהג לשלוח באמצעות שליחים כסף ליהודי תימן שעלו לישראל, כיוון שהם חיו בעוני קשה. גם כשעלה לארץ והתמקם בקרית ים המשיך לתרום רבות והוא וסבתי שמרו על בית פתוח שבו כולם היו מוזמנים לאכול. סבתי זהרה תמיד הכינה את המתכונים המוכרים והאהובים מתימן. כילד זכיתי לגדול בקרבתם, למדתי את הבישול, אך גם את מנהגי הכנסת האורחים שלהם וכך אני חולם לארח במסעדה שלי".
איך אדם מהמזרח הרחוק יודע לבשל אוכל תימני?
"את המתכונים סבתי לימדה את אמי ואני למדתי ממנה. גם במזרח תמיד הייתי מבשל אוכל תימני כי שמרתי על כשרות. בישלתי בבית חב"ד או סתם לחברים. אני הכי אוהב את המרק רגל ובשר ראש, אלו דברים שאני מכין בעצמי וכמובן מגיש הכל עם לחוח, סלוף וחילבה. זה כיף גדול לשמור ככה על הזיכרון שלהם ואחרי כל מה שעברתי, אין לי ספק שהפעם אני נשאר בארץ, זה הבית שלי".
כל העדכונים - חדשות בת ים
