קורונה, קורונה, קורונה. הווירוס המוזר שטרף את הקלפים שלח עובדים לחל"ת, הכניס רבים וטובים לבידוד וערך לנו היכרות צפופה עם העבודה מהבית.
התוצאה: מאות אלפי נשים וגברים לא נפרדים מהפיג'מה. ממילא הם לא זזים מהבית, אז בשביל מה להתאמץ?
באופן אישי, רוטינת ההתלבשות הייתה חלק בלתי נפרד מהבוקר שלי. ללבוש את הסגנון האהוב עליי, להתבשם, להתאפר – ולצאת לעולם.
אז מה עושים עכשיו? איך מאמצים שגרת בוקר שתתאים למצב החדש שנכפה עלינו?
האם בכלל ישנה חשיבות לנראות שלנו בזמן קורונה? אנחנו הרי עמוק בבית, אמנם עסוקים גם בעבודה, אבל באותו זמן גם בין כלים, כביסות ובישולים, אז... למה לטרוח?
אני יכולה להעיד שבשבועות הראשונים עפתי על הרעיון של להישאר בפיג'מה. הרגיש לי כאילו דפקתי את המערכת! מקסימום עבודה במינימום מאמץ. לעבוד מהמיטה, לאכול בזמני החופשי, לבחור לי חלונות לאסקפיזם. והכל בפיג'מה. נשמע מעולה, לא?
נוכחתי לדעת שטעיתי.
הבנתי שמבלי לשים לב הכנסתי עצמי לאיזור נינוח מדי.
העובדה שלא טרחתי להתלבש ליום עבודה אותתה לגוף שלי להוריד הילוך. הקצב השתנה. האנרגיה ירדה.
היה לי קשה לעשות את המעברים בין שגרת הבית לשגרת העבודה. הגבולות כל כך מטושטשים. משהו לא עבד.
ניסיתי לבודד את המרכיב העיקרי והגעתי למסקנה שהוא קשור לנראות שלי. לעובדה שבחרתי שלא להתלבש.
יש משהו בטקס ההתלבשות שמכניס אותנו למוד אפקטיבי. למוד של עשייה. החלטתי שאני שמה לזה סוף. מתאפסת על הבקרים ומחשבת מסלול מחדש.
אז איך עושים את זה?
בראש ובראשונה: לצאת מהפיג'מה! לקלף את הלילה והישנוניות ולקבל את היום החדש באנרגיות שונות ומחודשות. יש משהו בהפרדה הפסיכולוגית בין תלבושת הלילה ללוק של היום. הפרד ומשול גרסת ארון הבגדים.
להתלבש! לא חייבים תקתוק מושלם עד לרמת נעילת נעלי עקב אבל לגמרי ממליצה על בגדי בייסיק טובים שלא היו מביישים יציאה מחוץ לבית.
להתבשם ולהתאפר קלות. כן, לא להתעצל. אין לכם מושג עד כמה זה מקפיץ את האנרגיות.
סדר יום. כשעובדים מהבית סדר היום גמיש, משימות הבית עלולות להתמזג עם משימות העבודה. אל תפלו לכך. תחמו מראש זמן עבודה מול זמן ארגון בית.
כשסיימתם לעבוד – סיימתם לעבוד. לעובדים מהבית יש נטייה לגרור את העבודה לאורך כל שעות היממה. צרו לכם גבולות בריאים ומאוזנים.
סביבת עבודה נעימה. פנו לכם חלל נעים וקטן שיוקדש לעבודה. נטו עבודה. כך לא תמצאו את עצמכם פרוסים כל שעה בפינה אחרת בבית.
יכולה להעיד שאחרי שהתלבשתי, התבשמתי, התאפרתי פלוס לו"ז מסודר – היום שלי נראה אחרת. האנרגיות בשיאן. הפוקוס חזר והתפוקה עלתה בהתאם.
אז לסיכום, מה כן ללבוש?
בגדול, כל דבר שאינו מריח, נראה ומרגיש כמו פיג'מה: זו יכולה להיות שמלה משוחררת , מכנסי ג'ינס רפויים, טי שירט נוחה.
טיפ: אני תמיד מדמיינת סיטואציה שבה אני צריכה לפתוח את הדלת לקרוב משפחה. האם יהיה לי נעים שהוא ישזוף עיניים בגרסה המצ'וקמקת והמנומנמת שלי ? באופן אישי, ודאי שלא.
אז לקום, להתלבש, להתבשם גם אם זה רק לטובת הלפטופ.
דוגמאות לניצול יעיל של פריטי הלבוש אפשר לראות בעמוד האינסטגרם