מוקדי חגיגה מקומיים
יוסי אברהם ושרית גולדשטיין // מנהל ועוזרת מנהל אגף התרבות בעיריית בת ים
יוסי אברהם, מנהל אגף התרבות בעיריית בת ים, ושרית גולדשטיין, עוזרת מנהל אגף התרבות, המתינו שנה שלמה לרגע הזה.
קראו גם:
"כשבשנה שעברה נאלצנו לבטל, היו תחושות מאוד קשות", אומר אברהם. "אנחנו רגילים לשמח, וזה היה עצוב. השנה כמובן ידענו מראש מה עומד לקרות, למרות שההנחיות לא היו ברורות עד הרגע האחרון. עשינו לייב ליום הזיכרון וביום העצמאות הכיוון שלנו היה לתת אווירה טובה בעיר, להביא את החגיגות לתושבים, ולכן אירגנו מוקדי חגיגה מקומיים בשכונות, עם תיאטרון רחוב וזיקוקים".
במהלך השנה האחרונה ניהלה גולדשטיין את המערך האפידמיולוגי של עיריית בת ים, אבל לא הפסיקה לחלום על חזרה לשגרה. "זה אושר גדול לחזור לפעילות, ולכן שבנו לעבודה במלוא הכוח. חיכינו לרגע שחיי הפנאי והתרבות ישובו. ביום אחד עברנו מקורונה וחולים לאירועי זיכרון חשובים, וכמובן יום העצמאות. תענוג לראות את התושבים ולתת להם יחס אחר. עד עכשיו עסקנו בפן הסוציאלי והרווחה, ועכשיו יש הזדמנות לתת גם בתחום התרבות והפנאי עם ימים משמעותיים וגם משמחים".
במעגלי ההורה
טל אליאס ועדי שלם // כוריאוגרף ורקדנית "הורה רעים"
בכל שנה מופיעים על במות העצמאות רקדני שש הלהקות הייצוגיות "הורה רעים חולון" שפועלות במסגרת רשת קהילה ופנאי. "בשבילי המשמעות של הופעות יום העצמאות היא עצומה", אומר המדריך והכוריאוגרף של הלהקה, טל אליאס (31), "אנחנו הרי חוגגים את העצמאות שלנו בריקודים ובפולקלור ישראלי".
אליאס הוא בוגר הלהקה בעצמו ורוקד במסגרתה מגיל 12. "זו היתה הפעם הראשונה שהשתתפתי בהופעת יום העצמאות על במות קוגל/סוקולוב. אני זוכר כמה התרגשתי לראות קהל צפוף וצוהל, שעד לא מזמן אני הייתי ביניהם, מביט בהופעות".
בשנים האחרונות הלהקה הבוגרת של הורה רעים מוזמנת לכיכר רבין בתל אביב, כך שההופעות ביום העצמאות עבור אטיאס הן בפירוש חלק בלתי נפרד מהחגיגות שבשנה שעברה בוטלו בגלל הקורונה. "לקח לי זמן לעכל למה אנחנו נכנסים", הוא נזכר, "קשה לי לתאר כמה אני מתרגש לחזור לרקוד ולהופיע השנה. כשחזרנו אפילו לחזרות היתה תחושת אופוריה בסטודיו, הגוף פתאום חזר לעשות את מה שנכון לו, אז אני בטוח שהפעם לראות סוף־סוף קהל אחרי כל כך הרבה זמן יעניק לנו תחושת עצמאות בכל כך הרבה מובנים יותר מאי פעם".
הרקדנים מתאמנים כל הזמן, ולפני יום העצמאות הרבה יותר. "בנוסף לאימון השגרתי יש לנו שבת מרוכזת לפני ההופעה כדי שנגיע לביצוע הכי טוב שלנו. ביום המופע אנחנו מגיעים מוקדם כדי לעשות סימונים על הבמה וגם כדי להתחמם לקראת ההופעה. זה נשמע הרבה אבל ברור לי שאם קיבלתי את ההזדמנות להופיע על במה, אני צריך להוכיח שאני כאן בזכות. אני הכי אוהב במופע העצמאות את תחושת הסיפוק מלהעביר לקהל את האנרגיות והשמחה שיש על הבמה, שאנחנו לא סתם חוגגים אלא מזכירים לעצמנו שיש לנו מדינה שהיא שלנו".
גם חברת הלהקה, עדי שלם (12), מתקשה להכיל את ההתרגשות ורואה בהופעות יום העצמאות זכות גדולה. "אני מופיעה בהורה רעים מגיל חמש וחצי והיא מאוד משמעותית בחיים שלי".
השנה שעברה היתה הפעם הראשונה אחרי שש שנים ששלם לא הופיעה. "זה קרה אחרי הרבה חזרות כשכבר למדנו את כל הריקודים. אחרי שאתה מתאמן על ריקוד, עובד על התנועות, יודע איפה אתה ממוקם על הבמה, מחכה להופיע, להתרגש, זאת אכזבה מאוד גדולה כשזה לא קורה.
"בכלל השנה האחרונה היתה מוזרה וקשה. למרות שהיו לנו אימונים בזום, פתאום לעבור מארבע שעות בשבוע של ריקוד ואימונים ואווירה של ביחד לכלום זה מאוד שונה. גם ברמה הגופנית, הספורט ממש חסר לי וממש חיכיתי ש'הורה' תחזור לפעילות".
אמנם שלם מופיעה בפסטיבלים, בעדלאידע של חולון, בפרמיירות, אבל הופעת יום העצמאות היא שונה עבורה. "יש משהו מרגש בהופעות של יום העצמאות, גם כי זה החג הכי ישראלי והורה זה הריקוד הכי ישראלי שיש, וזה גם קורה בעיר שלי כשבקהל יש את המשפחה וחברות שלי".
"השנה אפשר לתת ליום הזה את הכבוד הראוי"
אדיר בן משה // יו"ר יד לבנים בבת ים
למרות ביטול אירועי יום הזיכרון בשנה שעברה בגלל הקורונה, היה יו"ר יד לבנים בת ים, אדיר בן משה, עסוק מאוד. בן שבת, אח שכול שאיבד את אחיו אברהם ז"ל במלחמת יום הכיפורים, פעל בהתאם להנחיות הממשלה, אך מצא עצמו מקיים שיחות רבות עם משפחות שכולות, מעודד ותומך.
"לאנשים היה קשה לקבל את זה. היתה הרבה ביקורת על ההחלטה, אמרו שזה זלזול, שלא חושבים על החללים, והייתי צריך לעשות הרבה הסברה כדי שאנשים יבינו שבימים שבהם המגיפה בשיאה אסור לקחת סיכונים. זו הבריאות שלנו ושל הורינו. רוב ההורים לחללי צה"ל בקבוצת סיכון ולא היתה ברירה".
באופן אישי גם לו היה קשה שלא לעלות לקבר האח, "במשך 45 שנה אני רגיל לעלות לקברו ביום הזיכרון ופתאום זה לא קרה, גם לי היה יום מאוד קשה. אמנם ערכנו טקסים ששודרו בלייב, אבל עדיין הרגשתי כמו חור בלב. רובנו עלינו לפני יום הזיכרון כדי לכבד את זכר יקירינו, אבל אתה רגיל שביום הזה כולם זוכרים אותו איתך, החברים באים, המשפחה מספרת, זה משהו אחר, חריג ומאוד עצוב".
כיצד עברה שנת הקורונה על המשפחות השכולות?
"היו הרבה משפחות שהיו זקוקות לסיוע אז עסקנו המון בחלוקת סלי מזון, סיוע ברכישת תרופות ועזרה למי שצריך. גם בנושא החיסונים פעלנו רבות מול העירייה לקבלת תיעדוף למשפחות השכולות שבהן ההורים מאוד מבוגרים וחולים. ניצלנו את הזמן גם לשיפוצים, עשינו שדרוג מדהים בעלות 250 אלף שקל בסיוע העירייה ומשרד הביטחון. יש לנו מערכת הנצחה דיגיטלית לרשות המבקרים שיכולים להקיש את שם החלל, לקבל את תמונתו ומידע עליו וכמובן להדפיס ולהוסיף מידע משלהם. השנים עוברות והמעבר להנצחה דיגיטלית מסייע לנו לשמר את יקירינו".
השנה, למרות שהוחלט להגביל את העלייה לבתי העלמין הצבאיים רק למשפחות עצמן, בן משה מרגיש סוג של חזרה לשגרה, "יש טקסים מכבדים ואפשר לתת ליום הזה את הכבוד הראוי. את הטקס אנחנו נערוך בהיכל הזיכרון המחודש ובו תדבר אימו של ארז עידן ז"ל שנפל בתקרית בגוש עציון".
חוגגים בשכונות
חיים מסיקה // מנהל מערך התרבות בעיריית חולון
מנהל מערך התרבות של עיריית חולון, חיים מסיקה, הפך השנה למנהל המערך האפידמיולוגי העירוני. מי שאין לו יום פנוי בין העדלאידע של פורים לחגיגות יום העצמאות, התגייס בהתנדבות לסייע להיאבק בנגיף הקורונה וכבר לפני מספר חודשים הרים גבה כששמע שערים אחרות נערכות לחגיגות יום העצמאות, חגיגות שכידוע המדינה החליטה לבטל.
"אחרי שנה קשה ומאתגרת אנחנו שמחים ונרגשים לחזור לפעילות, שכמובן מותאמת להנחיות של משרד הבריאות וההגבלות שקבעה המדינה.
"ציינו את יום הזיכרון באירועים מכובדים, שבין היתר שודרו בלייב לטובת כלל התושבים, ונחגוג את יום העצמאות עם 'חוגגים בשכונות' בעשרה מוקדים שונים ברחבי העיר וכמובן מופע זיקוקים מרהיב".
הצבעים שמאחורי המסכה
ענת אלמסלי // מאפרת
על שובה של החגיגיות לקראת יום העצמאות אפשר ללמוד מרשימת האנשים הארוכה שפנתה למאפרת המקצועית ענת אלמסלי מראשון לציון, שמתמחה באיפור לאירועים חגיגיים וביניהם גם לפורים ויום העצמאות.
"השנה יש תחושה שאנשים נרגשים לחגוג אחרי שנה קשה במיוחד", היא אומרת ומסבירה. "יש שני סוגי איפור ליום העצמאות - האחד עם צבעי מים שבעזרתם מציירים דגלים וקישוטים על הפנים ויש ציורי "פול מון" שזה הולך חזק ביום העצמאות כי אנשים אוהבים להסתובב ככה במסיבות ובאירועים. האיפור החגיגי הוא כמו תכשיט שאנשים שמים על עצמם. למעשה זה הפך כבר לחלק מהחג, כמו הפטיש וספריי הקצף.
"ביום העצמאות שעבר היה חושך גדול ויצאנו מהחשיכה אל האור", היא אומרת. "השנה אני מרגישה את השמחה של האנשים. אנשים רוצים לחגוג. העם שלנו זה עם של שמחות ומחפש סיבה להיות מאושר. ניצחנו את המלחמות ועכשיו גם את הקורונה וזו סיבה למסיבה. יש גם הרגשה של גאווה להיות ישראלי, באים אלי אנשים שרוצים להיות מזוהים עם הדגל ועם הסמלים של העם שלנו, במיוחד עכשיו".
דוכני האוכל חוזרים לחגיגות
יעל סגל // יועצת בטיחות מזון
"אני רגילה להמון שעות עבודה לקראת יום העצמאות, אבל כמובן שהשנה הכל אחרת", מספרת יעל סגל, יועצת בטיחות מזון ורישוי עסקים והבעלים של חברת ביו טייטס, המעניקה שירות בעיר בת ים במהלך החגיגות.
"אני יועצת חיצונית שעובדת מול משרד הבריאות ובדרך כלל יש המון עבודה, הנחיות, ביקורות ובדיקות לקראת החגיגות. אנחנו דואגים שכל הדוכנים יעמדו בדרישות משרד הבריאות והעירייה, יהיו נקיים וכמובן יגישו מזון תקין". בבת ים יש תמיד עדיפות לתושבי העיר כך שרוב הדוכנים מופעלים על ידם. "אפשר לומר שבשנה שעברה זו היתה הפעם הראשונה שחגגתי יום עצמאות אחרי המון שנים, זה עצוב אבל לפחות נהניתי. אני רגילה בימים האלה לרוץ מבדיקת תברואה אחת לאחרת, אבל זה גם נחמד, כמובן שהכי טוב שהתחום יחזור לעצמו וכולנו נשוב לחגוג". לדברי סגל ביטול החגיגות בשנה שעברה והגבלתן השנה פגעו בבעלי הדוכנים, "כמובן שיום העצמאות הוא יום שיא עבור הענף ובלעדיו יש קושי גדול, אפשר לומר שהוא חולה אבל לא גוסס. רבים גילו יצירתיות, השכירו ציוד לאירועים פרטיים, השתמשו ברכבים הגדולים שלהם לעבודות אחרות כמו הובלה ובאופן כללי מצאו דרכים אחרות להתפרנס. אני צופה שברגע שהכל ייפתח תהיה הסתערות, לא נצטרך לחכות עד יום העצמאות הבא כי כולם ירצו לחגוג כל דבר".
לגבי מפעילי הדוכנים, לא בטוח שכולם מתבטלים השנה, מספר מפעילים שפנינו אליהם סיפרו כי הם עובדים. "יש אירועים פרטיים, יש מועצות מקומיות שמחליטות לקחת את העניינים לידיים, לא חסרים אנשים שהחליטו שהגיע הזמן לחגוג בכל מחיר", אומר בעל דוכנים מהאיזור שהשנה עובד בדרום. "אין ספק שבמרכז יותר מחמירים, אבל במקומות אחרים מצאו דרך לחגוג".
עוד חדשות בת ים
