"כילד, לא היה מי שיכוון אותי, ולכן אני רוצה לתת לנערים שמוצאים עצמם מחוץ למסגרות הזדמנות, שגם תתן להם מקצוע לחיים", כך אומר נח פייזק, בעל מוסך שמעביר מטעם אגף הנוער של החברה לתרבות פנאי וספורט בבת ים קורס במכונאות רכב, בהתנדבות מלאה.
קראו גם:
בימים אלה, הקבוצה הראשונה שגובשה מסיימת את הכשרתה, ופייזק מבטיח ש"כל עוד ירצו, אמשיך לתת מעצמי ולהתנדב".
כרטיס יציאה מהפשע
פייזק (45) גדל בגבול בת ים ועדיין מתגורר בעיר עם משפחתו, אך כילד הוא זוכר את עצמו בעיקר מבלה ברחובות. "היינו משפחה קשת יום, אבי היה אלכוהוליסט, חווינו תקופות קשות של ניתוקי חשמל ומים. בתור ילד אני זוכר שלמדתי מהר מאוד איך לפרוץ את הפלומבה כדי לפתוח את ניתוקי המים. על לימודים בכלל אין מה לדבר. הייתי מבלה את רוב שעות היום שלי עם הכלים, מתעסק במכוניות נטושות".
מתי הבנת שזה מה שאתה רוצה לעשות בחיים?
"בגדול, אם תשאלי כל אחד שגדל איתי, כולם חשבו שאצא פושע. זה פשוט די הדבר היחיד שהיה אצלנו ברחובות. כמו שאת רואה את השמש, אני ראיתי וחוויתי פשיעה, אבל למזלי מהר מאוד הבנתי שחיי הפשע לא מביאים אותך לשום מקום. זה טוב לגיל הטיפש עשרה אבל אחרי זה, זה לא חיים. היו לי הכוחות לצאת מהפשע החוצה גם בעזרתו הרבה של אחד השכנים שלנו, שראה שאני מסתובב ומתקן מכוניות נטושות ושאל אותי אם אני רוצה לעבוד איתו במוסך. לא ידעתי את נפשי מרוב אושר, ראיתי כוכבים מסביבי. כבר למחרת התייצבתי אצלו בשעה 7:30".
"היינו משפחה קשת יום, אבי היה אלכוהוליסט, חווינו תקופות קשות של ניתוקי חשמל ומים. בתור ילד אני זוכר שלמדתי מהר מאוד איך לפרוץ את הפלומבה"
פייזק שהתאהב במקצוע מכונאות הרכב, הבין שזו הדרך שלו לצאת מעולם הפשע והחליט לדבריו שזה מה שהוא רוצה לעשות בחייו, ולאחר שעבד במגוון עבודות ומוסכים, לבסוף, בשנת 2006, פתח מוסך משל עצמו.
מהי מכונאות רכב עבורך?
"וואו, בשבילי זה הכול, אני מת על המקצוע שלי. יש בו סיפוק, הנאה, יצירתיות, הכל. ויותר מזה, אני אגיד לך, זה אחד המקצועות הכי חשובים שיש. אבל יש בעיה גדולה, כי בישראל אין אצלנו דור המשך לענף הזה וזה אסון גדול. בתחום הזה, בן אדם צריך להתחיל ללמוד מכונאות רכב בגיל צעיר וככל שיתבגר הוא יהיה מומחה בזה כמו באירופה. אבל כרגע יש הרבה בעלי מקצוע, אם אפשר בכלל לקרוא להם כך, שהורסים רכבים של לקוחות מחוסר ידע ומפילים את זה על הלקוח. לכן, אני החלטתי ללמד את התחום בהתנדבות ומבחינתי הרווח הוא כפול - גם עזרתי להם לצאת מהרחובות וגם הכשרתי אדם בצורה מקצועית לענף שלנו".
אז למה בעצם אתה מלמד בהתנדבות, למה לא ללכת להיות מורה למכונאות?
"כילד, לא היה מי שיכוון אותי, לא היה בית ספר מקצועי, ולכן אני רוצה לתת לנערים שמוצאים עצמם מחוץ למסגרות הקונבנציונליות איזשהי עזרה, להושיט להם יד, ומסגרת, שתיתן להם גם מקצוע לחיים".
כולם מתלכלכים פה
אך כל מי שמגיע לקורס של פייזק חייב קודם כל לעמוד בתנאים שהוא מציב: סמים מחוץ לתחום, אסור להסתבך בפלילים מהרגע שנכנסים לקורס, וקבלת האוטוריטה המוחלטת של פייזק, שיכול בכל זמן נתון להפסיק את הלימודים אם מתגלה בעיה כלשהי. "זה קורס שעלותו בחוץ כ־8,000 שקל, והנערים מקבלים ידע על מכונאות רכב סוג 3, עיוני וגם קצת מעשי. כולם מתלכלכים פה ואין הנחות, אבל במהלך הלימודים, מלבד הלמידה, נוצר קשר מדהים ביני לבין הנערים ואני מוצא את עצמי לא פעם משמש פסיכולוג, חבר, אח או הדוד שלהם, בשיחות אישיות אחד על אחד.
"לפעמים אני גונב מהם שיעור או שניים, ומדבר איתם על החיים ולא רק על המכונאות. אני שואל אותם שאלות על החיים שלהם, השקפת עולמם וכו'. כך בעצם אני מגלה מידע נוסף עליהם ויודע איך לכוון אותם. אני בא בדיוק מהרקע שלהם וזה כל הקטע. אבל לי לעומתם לא היה מי שיקח אותי ויתפוס אותי".
"גם לי יש את השדים שלי ואני מבקש מאלוהים שלא יעמיד אותי בניסיונות. אני גם מודה להורים שלי על היד הקשה שהנהיגו איתנו כי אחרת היום אולי הייתי שונה"
בבת ים אמנם פייזק מסיים קורס ראשון, אבל באמתחתו כבר מספר קורסים שאותם העביר לנערים בסיכון, כאשר הכל התחיל אצלו במוסך. "הרעיון להתנדב למען נוער בסיכון פתאום צץ במוחי, זה התחיל מפה לאוזן כשהקמתי קבוצה ביפו, במוסך הקודם, לאחר מכן העברתי כמה מחזורים באשדוד ואני גאה לומר שחלקם כבר עובדים במוסכים".
ואיך התחיל הפרויקט בבת ים?
"יום אחד קיבלתי טלפון ממתן בלבוס שעובד בחברה לתרבות פנאי וספורט והוא סיפר לי שיש לו קבוצת נערים שהוא מאמן אותם בכדורגל ושאל אם אני מוכן להעביר להם קורס מכונאות, כמובן שמיד הסכמתי".
בלבוס מספר כי ליווה את קבוצת הנערים בחמש השנים האחרונות, ולפני שנה כאשר חלקם כבר התחיילו או התגייסו לשח"ם, הוא ראה סרטון של פייזק שבו הוא מציע את עזרתו לקהילה והחליט להרים את הכפפה. "את הקורס התחילו 15 נערים ועכשיו מסיימים שבעה, שפשוט התאהבו בנח ומאוד מחוברים אליו", אומר בלבוס, "התוצאה הסופית מדהימה ויש לאישיות של נוח חלק גדול בזה".
בא מהלב
בנוסף לפעילות במוסך, פייזק מתנדב במשטרת ישראל ומתאמן באמנויות לחימה. "ועדיין, חשוב לי להבהיר שאני רחוק מלהיות טלית שכולה תכלת. גם לי יש את השדים שלי ואני כל בוקר מבקש מאלוהים שלא יעמיד אותי בניסיונות. אני היום בעל ואבא מאושר, אבל בדיעבד אני גם מודה להורים שלי על היד הקשה שהנהיגו איתנו, כי אחרת היום אולי הייתי שונה".
ומה אתה חושב על התרבות של הנוער היום?
"אמנם אין לי תואר בחינוך, אבל אני חושב שלצערי מערכת החינוך והאכיפה בישראל מתחת לכל ביקורת, אין הרתעה וההורים חייבים לתפוס את הילדים שלהם קצר, כי אם הילד שלי ייצא חס וחלילה עבריין, אני אהיה אשם. פעם כשהיינו משחקים בכדור למטה ורואים שכנה שמגיעה עם סלים מהשוק היינו רצים לעזור לה להעלות אותם למעלה, היום אין את זה כבר. היום כשהורים מבקשים מהילד שלהם שיוריד את הזבל הוא אומר להם 'אין לי כוח' - וזה הכל תוצאה של חינוך. הבעיה שגם במערכת החינוך נמצאים מורים שלא עומדים מאחורי הדברים שהם מלמדים ולכן התלמידים לא תופסים מהם".
ומה לגבי העתיד, אתה רואה את עצמך ממשיך להתנדב וללמד?
"בהחלט. כל עוד ירצו אותי אני מוכן להמשיך לתת מעצמי, מי היה מאמין שאני בעצמי אלמד, הילד שלא יכל לשבת על הטוסיק ושזנח את הלימודים בכיתה ט'. אני מוכן לתת באהבה ולאן שיקראו לי אני אבוא, אין אצלי עניין של כסף אלא זה באמת מהלב. החלום שלי הוא לפתוח קורס מכונאות רכב בבית ספר וזו מבחינתי תהיה סגירת מעגל. אולי באמת כשאצא לפנסיה אחליף מקצוע להוראה".
לעדכונים נוספים היכנסו לחדשות בת ים
