דוח רשמי של המשטרה והמשרד לביטחון פנים חושף את נתוני הפשיעה בשכונות השונות בחולון ובבת ים בין השנים 2021-2016 על פי סוגי הפשיעה. הדוח אף מראה כיצד השפיעה תקופת הקורונה הממושכת על מפת הפשיעה בשתי הערים, והנתונים לא מעודדים כלל.
קראו גם:
בשנה וחצי האחרונות עלתה חולון לא אחת לכותרות בשל אירועים פליליים חמורים, כמו ניסיונות חיסול והשלכת רימונים, הקשורים קשר ישיר לארגוני הפשיעה הגדולים בארץ. עם שחרורם לאחרונה מהכלא של כמה מראשי ארגוני הפשע הבולטים, החשש הוא כי המצב צפוי להחמיר, אך למרות הכל לא נראה שיש שינוי משמעותי במספר התיקים שנפתחו בעיר, "דובר רבות על כך שארגוני הפשיעה עושים דרכם לעיר חולון", מסביר יו"ר ועדת הביטחון בחולון וחבר מועצת העיר שחר האס. "אין ספק שבתקופה האחרונה הם הרבה יותר נוכחים, לא רק אצלנו אלא בכל הארץ. אנחנו רואים את זה ביפו, נהריה, נתניה וערים נוספות. אנחנו יודעים שכוחות הביטחון פועלים באמצעים גלויים וסמויים ושיש המון עבודה, הם מכירים מקרוב את התהליכים, עוקבים אחריהם ומנסים למנוע פשיעה ככל האפשר".
אבל בפועל יש יותר אירועים של פשיעה חמורה.
"נכון. זה אמנם לא בא לידי ביטוי בנתונים, כי אולי הקורונה הורידה פשיעה שנחשבת קלה כמו גניבות ועבירות תנועה, אבל יש יותר אירועים חמורים לאור יום כמו חיסולים, יריות, מטעני חבלה וכדומה. כל מקרה כזה נחשב כמו עבירה אחת, אבל אסור לנו לשכוח שלעבירה כזו יש רקע וזה הרבה יותר מורכב מעבירות אחרות. היום יש לציבור תחושה שכוחות הביטחון כבר לא מרתיעים את ארגוני הפשיעה. זו לא רק המשטרה, גם כשזה מגיע לבית המשפט יש להם הרבה פעמים שיקולים של יתרון מול חיסרון כי פעמים רבות בית המשפט לא נותן את העונש המירבי".
הקורונה לא מפריעה לפושעים
כשמגיפת הקורונה פרצה ורוב אזרחי ישראל מצאו עצמם בסגרים ממושכים, היתה הערכה שהפשיעה תרד, בין היתר בגלל מיעוט האנשים ברחובות, אלא שמנתוני הדוח עולה כי המציאות נראית אחרת. כך למשל לשם השוואה: בשנת 2019 בשכונת פנחס אילון בחולון נפתחו 312 תיקים, בשנת 2020 נפתחו 329 תיקים. מצב דומה קרה גם בשכונת אגרובנק בחולון כשבשנת 2019 נפתחו בה 469 תיקים ובשנת 2020 נפתחו 487 תיקים. "עצם העובדה שאין שינוי משמעותי בין 2019 לשנת 2020 אומרת דרשני", מדגיש האס, "זאת היתה שנה שבה כולם היו בבית, הצפי היה שהפשיעה תרד באופן דרמטי, אבל זה לא קרה כי נכנסו יותר ארגוני פשיעה לחולון ו'ייצבו' את מאזן המספרים. יש גם פשיעה אחרת שהתגברה בתקופה הזאת, לדוגמה סכסוכי שכנים ואלימות במשפחה שלצערנו התפרצה ביתר שאת בשנה הזאת".
אך יש שכונות שהקורונה דווקא השפיעה עליהן לטובה, כך לדוגמה בשכונת ותיקים בבת ים חל שיפור, בשנת 2019 נפתחו בה 483 תיקים ואלו בשנת 2020 רק 365 תיקים, אך דווקא בשנת 2021 התרחשו בה עבירות רבות הנוגעות לגניבות והתפרצות. גם בשכונת נאות שושנים בחולון חל שיפור, בשנת 2020 נפתחו בה רק 174 תיקים, לעומת שנת 2019 אז נפתחו בה 234 תיקים. עם זאת, בשנים 2020 עד 2021 התרחשו בה מספר פשעי מין חמורים, ביניהם מעשה מגונה בכפייה, אונס ומעשה מגונה בפומבי.
אחד התיקים המוכרים הוא זה שבו תושב השכונה הגיע לגינת השבילים שבשכונת נאות רחל, וחשף עצמו מול ילדים. האיש נעצר ושוחרר למעצר בית וכבר למחרת מצאו אותו ההורים שוב בגן המשחקים מתצפת על ילדים, "למזלנו כבר הרבה זמן לא ראינו אותו באיזור, הבנתי שהוא במעצר בית אבל אף אחד לא רגוע", סיפרה אחת האמהות שנכחה באירוע ואף דיווחה למשטרה. "זה מפחיד, אנחנו גרים בשכונות מאוד קהילתיות, נאות רחל, נאות שושנים, נווה רמז וכל האיזור הזה אלו שכונות שמלאות במשפחות צעירות ומי שמחפש יודע בדיוק איפה למצוא ילדים קטנים. כשסוטה חושף עצמו בפארק זה נראה זניח, קוראים לזה מעשה מגונה בפומבי או התערטלות, אבל זה הרבה מעבר. גם כשרוב הילדים כבר שכחו מהמקרה, אנחנו ההורים לא ישנו בלילה, כל ביקור בפארק מזכיר לנו את הסכנה".
התשובה למיגור הפשיעה
שכונת תל גיבורים בחולון היתה במשך שנים שם נרדף לעבריינות, סחר בסמים ועבירות אלימות ותקיפה היו מאוד נפוצות בשכונה שכמעט צמודה לדרום תל אביב. אבל השנים עשו את שלהן והיום נתוני הפשיעה בה הולכים וצונחים. בשנת 2016 נפתחו בה 117 תיקים, בשנת 2017 נפתחו 120 תיקים, בשנת 2018 ירד המספר ל־105 תיקים, בשנת 2019 נפתחו 73 תיקים, בשנת 2020 נפתחו 77 תיקים ובשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2021 נפתחו בה 59 תיקים בלבד, הישג מדהים לשכונה עם תדמית לא כל כך חיובית.
איך זה קרה? על פי עו"ד שמעון שמואלי, פעיל חברתי בעיר בת ים, דווקא בורא עולם תרם את חלקו, לראיה הוא מציג את שכונת עמידר בבת ים: "הרבה שכונות שהיו בהן עבריינים עברו תהליך של התחרדות וזה מיגר את הפשע. זה קרה בפרדס כץ, זה קרה בתל גיבורים וזה קרה אצלנו בעמידר".
שמואלי לא טועה, בשנת 2018 נפתחו בעמידר 942 תיקים, ואלו בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2021 נפתחו בה רק 561 תיקים: "עמידר היתה מאורת סמים אחת גדולה, מלא פשע, פרוטקשיין, מכות, היה מפחיד ללכת שם. אני זוכר עבריינים על עגלה וסוס שגובים דמי חסות ואף אחד לא מציץ לעברם. כשהחרדים נכנסו לשכונה הם גרמו לחלק מהעבריינים לעזוב, רבים ממי שנשארו התבגרו, התקרבו בעצמם לדת ונטשו את עולם הפשע. אני באמת מאמין שלרבנים בשכונה יש חלק גדול בשיפור המצב שלה, אבל אסור להתבלבל - השכונה עדיין סובלת מפשיעה רבה, הנתונים האלה מתייחסים לתושבי השכונה ובעמידר יש הרבה פעמים פושעים שמגיעים מיפו, פורצים, גונבים ולעתים גורמים לאלימות".
דרושים פתרונות בשטח
בימים אלה מנסה הוועדה בראשותו של האס לקדם פתרונות לבעיות הפשיעה בעיר חולון, "אנחנו לקראת ישיבת רבעון ומבחינתי הנושא הכי חשוב כרגע הוא מצלמות אבטחה שיכולות לסייע המון לאכיפה והרתעה. כרגע יש בכל העיר רק 120 מצלמות ורובן לא עובדות בגלל חוסר בתחזוקה. יש בעירייה מחשבה על איזו תשתית של מצלמות בכל העיר, אבל עד שזה יקרה צריך למצוא פתרונות בשטח".
בניגוד להאס, שמואלי מאמין שהפתרון יגיע מהשטח ולא מהטכנולוגיה, "צריך לעודד יותר מעורבות בציבור, יותר מתנדבים אזרחיים שלוקחים חלק בפעילות של המשטרה או של הפיקוח העירוני. דמייני לעצמך שבכל רחוב בצפון־מערב בת ים יש לפחות אדם אחד שמתנדב, הרי זה האיזור עם הכי הרבה פשיעה בבת ים ואם יש לאדם שכן שהוא שוטר הוא יחשוב פעמיים לפני שהוא יעבור על החוק. קודם כל, הוא ירגיש שיש לו קשר ישיר למשטרה ויש מי שיכול להגן עליו ולכן הוא לא צריך לקחת את החוק לידיים ודבר שני זה גם הרתעה, אתה יודע שרואים אותך. אגב, זה רלוונטי גם לגבי המשטרה, כמה שיותר שוטרים סמויים ככה יש יותר ביטחון. כשיש בלגן בטיילת ופתאום באה ניידת אז כולם בורחים, מצד שני אם שוטר על קורקינט מסתובב לו בבגדים אזרחיים הוא רואה בדיוק מה קורה ורק ככה אפשר לתפוס עבריין בזמן אמת".
מעיריית חולון נמסר: "בעירייה מודעים לחשיבותן של המצלמות והנושא נמצא על סדר יומה של הנהלת העירייה. בשנתיים האחרונות נאלצה העירייה להפנות משאבים עירוניים רבים לטובת הטיפול במגיפת הקורונה, ולכן בשנת 2021 התקבל תקציב של 340 אלף שקל לטובת פרויקט המצלמות והנושא יתוקצב כנדרש ב־2022 על מנת לשוב לתנופת העשייה, כולל שיקום המצלמות ברחבי העיר ויציאה למכרז לטובת ספק מצלמות חדש".
עוד חדשות בת ים
