חברת הבנייה "החשמונאים" הגישה עתירה מנהלית נגד עיריית בת ים בבקשה לבטל את דרישת העירייה מהחברה להציב מאבטח חמוש באתר בנייה שהיא מפעילה בעיר בו מועסקים עובדים ערבים‑ישראלים.
2 צפייה בגלריה
המחשה בלבד
המחשה בלבד
פרוייקט תמ"א בעיר
(צילום להמחשה בלבד: רועי רובינשטיין)
החשמונאים היא חברה יזמית המבצעת פרויקט תמ"א 38 בבניין ברחוב החשמונאים 51 בבת ים. החברה מעסיקה עובדי בניין ערבים בעלי תעודת זהות ישראלית, מה שהוביל את עיריית בת ים לדרוש מהחברה להציב באתר מאבטח חמוש. בגין כך הוציאה העירייה לחברה צו הפסקת עבודה מינהלי.
בעתירה שהגישה החברה בבית המשפט לעניינים מנהליים תל אביב נגד עיריית בת ים, נטען כי לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל הופסקה העבודה בבניין מכורח הנסיבות. כן נטען, כי כעבור תקופה פעלה החברה על מנת לאתר צוותי עבודה ישראליים כדי שתוכל להמשיך בעבודה ולסיים את הפרויקט לטובת הדיירים שממשיכים להתגורר בבניין, ולטובת רוכשי הדירות.

קראו גם:

בין היתר, נטען בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד רון סמוראי, כי לאחרונה מסרו פקחים מטעם עיריית בת ים לחברה צו הפסקת עבודה אירעי, לפי חוק התכנון והבנייה. אלא שהעירייה, כך נטען, דרשה מהחברה בחוסר סמכות להציב שומר חמוש באתר הבנייה, למרות שמדובר בעבודה של ארבעה‑חמישה עובדים בלבד, שכולם אזרחי ישראל, ופרטיהם הועברו לקצין הביטחון של העירייה.
החברה מציינת, כי מנהל קבוצת העובדים, ערבי‑ישראלי, נשוי ליהודיה, ומתגורר בבת ים דרך קבע. "החברה מפקחת באופן צמוד והדוק על העובדים באמצעות מנהל העבודה מטעמה שנמצא כל העת באתר הבנייה יחד עם העובדים", מציינת החברה. "בנסיבות אלה דחתה החברה את דרישת העירייה משום 'חוסר הסבירות הקיצוני הטמון בה', חוסר הסמכות לדרוש הצבת מאבטח על אזרחי ישראל, האפליה הפסולה הגלומה בדרישה, והעלות הכלכלית הבלתי סבירה של מימוש הדרישה".

2 צפייה בגלריה
פועלים בעבודה.  כולם אזרחי ישראל
פועלים בעבודה.  כולם אזרחי ישראל
פועלים בעבודה. כולם אזרחי ישראל
(צילום המחשה: הרצל יוסף)

כן נטען, כי בניגוד מוחלט לאמור בצו, אותו סעיף חוק אינו מסמיך את הרשות לדרוש דרישות שאינן דרישות תכנוניות, והסמכות להוצאת הצו הינה רק במקרה בו "מתבצעת עבודה אסורה".
"בהקשר זה טענה החברה כי "עבודה אסורה" היא עבודה בניגוד להיתר בנייה. עוד נטען, כי החוק אינו מסמיך את העירייה להטיל דרישות שאינן חלק מהיתר הבנייה, וברור כי הפרה של דרישה להציב שומר חמוש אינה בבחינת "עבודה אסורה", שכן אינה חורגת מהאמור בהיתר הבנייה. "על כן הצו המנהלי שהוצא הינו בחוסר סמכות ואינו תואם את הוראות החוק לתכנון ובנייה, והוא בטל מעיקרו", נטען בעתירה.
החברה טענה עוד בסיכום העתירה, כי גם אם הייתה סמכות להוציא את הצו, דינו להתבטל מחמת אחד מבין הנימוקים: כל העובדים באתר הם אזרחי המדינה ואין סמכות להורות להציב שמירה על מי מהם בשל דתם או שיוכם האתני; הצו האמור מהווה אפליה פסולה כלפי עובדי העותרת; העותרת מפקחת באופן צמוד על עובדיה ודי בכך ואין צורך במאבטח חמוש; הדרישה לוקה בחוסר סבירות קיצונית הן משום כמות העובדים, הן משום מי שהם, והן לנוכח הנטל הכלכלי הכבד שהיא מטילה על העותרת. "מדובר בגזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. עלות מאבטח חמוש אחד ליום הוא כמו עלותם של כל העובדים העובדים באתר".
בעתירה נטען עוד, כי אין כל איסור על אזרחי ישראל ממוצא ערבי להסתובב באופן חופשי ברחובות ישראל ובחוצותיה. "וכי מה שונה אתר הבנייה המעסיק ארבעה עובדים ערבים ישראלים, מסניף הסופרפארם הקרוב המעסיק ארבעה רוקחים ערבים ישראלים? והאם מנהל קבוצת העובדים שהוא תושב בת ים צריך שיוצב עליו מאבטח רק משום שהוא ממוצא ערבי? דומה שהדברים מדברים בעד עצמם ומדובר בהחלטה שאינה יכולה לעמוד... העירייה מטרטרת את העותרת, מוציאה לה צווים שונים ומשונים, כולם בחוסר סמכות מעיקרם, ובית המשפט מתבקש להורות לעירייה לחדול מנוהגה זה".
תגובת עיריית בת ים תתפרסם כשתתקבל.