בחזית מול הקורונה
ד"ר ענת אנגל (48), מנהלת בית חולים וולפסון
בית חולים וולפסון נמצא החל מחודש פברואר 2020 בחזית החקר והטיפול בנגיף הקורונה. הוא היה גם בין הראשונים ליישם את "נוהל פרידה הומאני" מחולי קורונה במצב סופני, שמאפשר גם לבני משפחה שנמצאים בבידוד להיפרד מיקיריהם ("מאפשרים לבני המשפחה להיכנס לחדר הטיפול במיגון מלא").
קראו גם:
עבור מנהלת המרכז הרפואי, ענת אנגל (48), מומחית ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, זאת היתה ללא ספק השנה המאתגרת ביותר בקריירה. "הגעתי לוולפסון לפני שנתיים וחצי ואפשר לומר שהשנה האחרונה היתה מכוננת כי וירוס הקורונה הצליח למתוח את גבולות החשיבה שלנו".
הסבירי.
"בתקופת הקורונה קיבלתי הזדמנות לנהל בית חולים שקולט מאות אלפי מטופלים במציאות של אי־ודאות, ועדיין להמשיך להיות מכוונת לצמיחה. העבודה מאוד אינטנסיבית. מבחינה אירגונית גילינו גמישות ניהולית ותפעולית כדי להתאים את בית החולים לסיטואציה מורכבת. דברים שבעבר ביצענו במשך חודשים ארוכים הצלחנו לקדם תוך ימים ספורים, הקצב שדברים התבצעו היה מדהים ואני גאה בצוות שלנו שעומד בחזית המאבק בווירוס הקורונה".
לקראת השנה החדשה: "אני יודעת שמבחינת הצוותים בבית החולים, מדובר בתקופה קשה. במלחמה יש התחלה, אמצע וסוף, וכאן כבר חודשים שאנשי הצוות מתנהלים באינטנסיביות שאין לדעת מתי היא תסתיים, ולמרות זאת הם שומרים על חוסן נפשי ועושים עבודת קודש. על כך אני מודה להם".
נלחם על הבית
סער חירות־סיטיון (23) פעיל חברתי וסטודנט ב'בצלאל'
החזית בין חלקים בקהילה המסורתית־דתית בבת ים ובין הקהילה החילונית־ליברלית בעיר, התלהטה במהלך השנה האחרונה.
אחת הסיבות - מעמד הקהילה הגאה בעיר, שעודד את סער חירות־סיטיון (23), סטודנט לתואר ראשון בבצלאל ותושב בת ים, לקחת חלק בפעילות של "הגל הגאה" בעיר. "הרגשתי שהגיע הזמן שאפסיק לברוח בכל פעם לפעילויות גאווה בתל אביב, כאשר בת ים היא הבית. החלטתי להוכיח שאנחנו נמצאים בכל מקום וגם אם מאיימים עלינו ומנסים להדיר את רגלינו - נהיה שם, ולא נתייאש. צריך להבהיר שאנחנו כאן כדי להישאר.
"כשפגשתי את החברים מארגון הגל הגאה, ידעתי מהרגע הראשון שאנחנו הולכים לעשות משהו שיחזק את תחושת הביטחון שלנו".
ארגון הגל הגאה פועל מזה כמה שנים בבת ים, אבל ישנה תמימות דעים בקרב חבריה וחסידיה שמאז שחירות־סיטיון נכנס לתוכה הוא הביא עימו רוח חדשה המצליחה לרגש גם את הציניים שבהם. "אחד הדברים שאני הכי גאה בהם זאת עצרת המחאה נגד אלימות שקיימנו בחודש אוגוסט האחרון. התפקיד שלנו כפעילים חברתיים, הוא לאחד את כל המאבקים שלנו ובעצרת הצלחנו לעשות את זה בעזרת חבירה לתנועות הנוער בעיר ולארגון 'לא שותקות'".
לקראת השנה החדשה: "שנצליח ליצור תרבות גאה בעיר, וקצת נחת ־ היא חסרה לכולנו".
העולם החדש והים
שמואל גלם (46), עולה מבורדו, מנהל מכירות ופעיל סביבתי
הוא עלה מבורדו שבצרפת לישראל, לפני קצת יותר משנה, והתאהב בחוף בת ים. שמואל גלם, נשוי פלוס 2, איש מכירות המשווק אירועי יין ומשקאות, התאכזב לראות את הלכלוך שמילא את רצועת החוף המקומית, והחליט לעשות מעשה - הקמת קבוצת מתנדבים שתשמור על החוף נקי וצלול.
"אמרתי לעצמי שחייבים להיות עוד אנשים שזה לא טבעי עבורם לראות את החופים כה מלוכלכים", הוא אומר השבוע, "אז יצרתי קבוצה ברשתות החברתיות שתתמקד בנושא ותפעל. הקבוצה גדלה לאט־לאט משני אנשים ל־300 מתנדבים קבועים שהפכו לחלק בלתי נפרד מ'Clean Beach'".
אך גלם לא עצר בגיבוש קבוצת המתנדבים הקבועה אלא מגייס לפעילות, באורח קבע, גם בתי ספר, בתי ספר לגלישה, תנועות נוער וארגוני צדקה. "אני חייב גם להוסיף תודה לאודלי כהן האחראי על דוברי הצרפתית בעיר ואנסטסיה סער מחזיקת תיק הקליטה בבת ים, שבעזרתם השגנו שקיות אשפה וכפפות למתנדבים וגם כמובן לחסות שאנו מקבלים מ'הקרן לידידות' שבאדיבותה קיבלנו צבת, חולצות וכובעים עם הלוגו שלנו".
לקראת השנה החדשה: "אני מקווה לשנה החדשה שהישראלים יתגייסו יותר למען מה שמאחד אותם ולא למען מה שמפריד ביניהם, כפי שעושה קבוצת המתנדבים שלנו".
למרות החשש: הנתינה גדלה
חגי נתני (44), חובש ורכז מתנדבי מד"א בחולון ובת ים
חגי נתני מתנדב במגן דוד אדום כבר במשך 27 שנים, אבל שנה כמו זאת, הוא באמת לא זוכר. לצד היותו חובש בכיר, הוא מרכז את כל פעילות המתנדבים במד"א באיזור חולון־בת ים.
הרומן של נתני (44), בעל קבוצת נדל"ן, "ד"ר נדלן", עם מד"א התחיל ה בשנת 1993, בעקבות תאונה שעבר בעצמו. "פתאום ראיתי שיש דברים מעבר. זה שינה לי את החיים". לאחר ההחלמה הארוכה שלקחה כחמישה חודשים, החל נתני להתנדב במד"א. "מדובר בפעילות שממלאת אותך ונותנת לך ראייה שונה על המציאות בה אתה חי, ומצד שני יש רגעים ששוברים אותך. לאחרונה ביצעתי החייאה בתינוק, וזה דבר שקשה להתמודד איתו".
בכל הנוגע לשנה תחת הקורונה, אומר נתני: "זו תקופה מאוד־מאוד קשה ומאתגרת, אבל למרות החשש אני מרגיש שהיא הביאה אותנו למקומות של נתינה גדולה יותר. לדוגמה אם אמבולנס בדרך כלל מושבת לכ־50 דקות בין מטופל למטופל, כעת בגלל הקורונה והחיטוי אקסטרה שעלינו לעשות, הוא מושבת כפול מהזמן הזה. ולכן המתנדבים נרתמו יותר מתמיד ויוצאים מהבית בשעות־לא־שעות על אופנועים ורכבים אחרים בשביל לתת כתף".
לקראת השנה החדשה: "קודם כל שימצאו חיסון לנגיף הקורונה ושפשוט תהיה שנה טובה ומתוקה לכולם".
הדלת שתמיד פתוחה
מירי יהודה (66), פעילה חברתית ומנהלת עמותת "חסדי נעמי"
במשך למעלה מ־22 שנה מנהלת מירי יהודה (66), בהתנדבות מלאה, את סניף עמותת "חסדי נעמי" בבת ים. והיא לא לבד, כל המשפחה איתה - בעלה ושבעת ילדיה.
"נתחיל בזה ששנים רבות הסניף היה אצלי בחצר הבית. לבסוף לאחר בקשות רבות שהגשתי, קיבלנו לפני עשר שנים בעזרתו האדיבה של שמעון ועקנין, האנגר שיהיה לעמותה, בית שבו אנו עוזרים ל־400 משפחות נזקקות, בכל שבוע, ובחגים זה מגיע לפעמים עד 1,000 משפחות. אך למרות שהעמותה כבר אינה פועלת מחצר ביתי, בעלי והילדים מעורבים כל הזמן כשצריך לשנע, או אם יש דברים מיוחדים, כולם נרתמים ללא היסוס".
באחרונה עברה יהודה תאונת עבודה, אך היא עדיין מתפעלת את האופרציה מהחמ"ל שבביתה: "הכל עובר דרכי, בטלפון, אני מוודאת וסוגרת פינות, עושה את העבודה באהבה גדולה וזה באמת הדבר הראשון שיש לי לנגד עיניי בכל יום ויום". הקורונה אמנם טרפה את כל הקלפים אבל יהודה מספרת שהם עושים את מירב המאמצים כדי שזה לא יפגע במשפחות: "הביקוש למצרכים הכפיל את עצמו אבל אנחנו לא מוותרים".
לקראת השנה החדשה: "מאחלת לכולנו רפואה שלמה, במיוחד בתקופה לא ברורה שכזו, ושהמשפחות שמקבלות יהיו מהנותנים ולא מהנזקקים".
כתובת לחיות
יאנה יעקובי (43), קוסמטיקאית ופעילה למען בעלי חיים בבת ים
היא מנהלת עסק לקוסמטיקה אבל חלק גדול מהלב של יאנה יעקובי (43) נמצא במקום אחר לגמרי. במשך שנים היא מנהלת את עמותת "בת ים אוהבת חיות", וביחד עם בעלה ושני ילדיה, היא מגדלת חמישה חתולים. לאחרונה התווסף חבר נוסף למשפחה - הכלב בוץ', אותו חילצה מבית מתעלל.
המצוקה של בעלי החיים בבת ים החלה לגעת ללבה של יעקובי לפני 14 שנה, כשעברה לגור בעיר. "כשראיתי באחת השבתות חתול גוסס, הבנתי שאין לנו שום כתובת בעירייה כדי לטפל בו, ובכלל בבעלי חיים. הכל מבוסס על יוזמה של אנשים פרטיים".
בשלב הזה החלה יעקובי ללמוד בעצמה כיצד מטפלים בחתולים, ואיך ללכוד למען טיפול, ובהמשך אף יצרה קשר עם וטרינר ופעילים נוספים שאיתם הקימה את "בת ים אוהבת חיות". "הבנו שכעמותה יהיה יותר קשה להתעלם מאיתנו ולמרות שזה תהליך לא פשוט לתפעל את כל ענייני הבירוקרטיה של העמותה, ידענו שרק כך ניתן יהיה באמת להביא תוצאות. שכרנו מבנה שבו אנו מטפלים בחיות פצועות ועושים הסברה בנושא טיפול בבעלי חיים".
לקראת השנה החדשה: "מאחלת לשינוי לטובה במצב בעלי החיים, שהעירייה תקפיד על עיקורים וסירוסים של חתולי הרחוב, ושנצליח להקים בבת ים מרפאה לחיות".
לעוד חדשות בת ים
