זו כנראה אחת התעלומות הגדולות ביותר בתולדות העיר. הרצח הנורא התרחש בבת ים לפני 41 שנה, הסעיר את העיר והמדינה כולה, אך טרם פוענח. מדור חדש ב"מיינט בת ים" חוזר לסיפורי הפשע הגדולים ביותר שהתרחשו בעיר, ובראשם הרצח המחריד של נאוה אלימלך ז"ל והתעלומה. משפחתה עדיין מחכה שימצאו את הרוצח.
הילדה נעלמה
זה התחיל כמו עוד יום שבת רגיל, ה-20 במרץ 1982. נאוה אלימלך בת ה-11 יצאה מביתה ברחוב רמב"ם 15 בבת ים כדי לבקר את חברתה שגרה במרחק 300 מטרים בלבד מביתה. נאוה, בת הזקונים במשפחה בת ארבעה ילדים, השאירה פתק להוריה, מזל ומכלוף אלמלח (השם אלימלך הושרש בטעות בתקשורת ובציבור וכך היא מוכרת עד היום ש.ש.).
קראו גם:
בפתק היא כתבה: "לאמא ואבא ולכל המשפחה. אני הולכת לטלי. אל תדאגו, אני אחזור הביתה. אני אוהבת אתכם מאוד". אחותה הגדולה, אפרת, בת ה-19, הייתה האחרונה שראתה אותה בחיים.
נאוה הקטנה לא הגיעה לבית חברתה מעולם. כאשר התברר שהילדה נעדרת פתחה משפחתה במסע חיפושים אחריה, ובמוצאי שבת הצטרף לחיפושים צוות משטרתי.
בתום עשרה ימי חיפושים נרחבים, ב-30 במרץ 1982, מצא מתעמל בחוף הים בהרצליה את ראשה של נאוה, ארוז בשקית פלסטיק. חלקי גוף נוספים שלה אותרו סמוך לחוף תל ברוך בצפון תל אביב – גם הם בשקיות קשורות. פתולוג שבדק את חלקי הגופה קבע כי הרצח וביתור גופתה של אלימלך בוצעו עוד ביום היעלמה. הרצח ומציאת הגופה זעזעו את תושבי ישראל. נאוה אלימלך הובאה לקבורה בבית העלמין בבת ים.
"הייתי ממש בהלם, כל המדינה הזדעזעה", סיפר לימים ניצב משנה בדימוס יצחק גטניו, והסביר כי "הוקם הצוות הגדול ביותר שידעה משטרת ישראל כדי לחקור את הפרשה". אולם, צוות החקירה המיוחד שהקימה המשטרה, שמנה כ-40 חוקרים ובלשים, לא הצליח להגיע אף לא לפיסת מידע באשר לזהות הרוצח, זירת הרצח או הכלי בו בוצעה הזוועה. עשרות חשודים זומנו ושוחררו מחוסר ראיות. במסגרת החקירה, נשלחו חלקים מגופתה של הילדה המנוחה למעבדה בלונדון, בניסיון לזהות את הכלי שבו בוצע הרצח.
עשרות חשודים נחקרו
החקירה הוגדרה כ"סבוכה במיוחד", משום שלא היה בידי החוקרים קצה חוט באשר לזירת הרצח וכלי הרצח. הצוות זימן לחקירה עשרות חשודים ברמות שונות, אולם לא הצליח לפתור את הפרשה. כלבי גישוש משטרתיים שהריחו את חולצתה של אלימלך, הובילו לביתו של תושב בת ים בשם דוד לוי.
לוי היה בעל רקע פלילי ואף ריצה עונש מאסר קודם לכן. נערך חיפוש משטרתי בביתו והתגלו בו תמונות של קטינות - בהן נאווה, וילדות נוספות מבית הספר "גורדון" בבת ים. לוי הורשע בפדופיליה וריצה עונש מאסר, אך לא נמצא הקשר לרצח.
בינואר 1983, עצרה משטרת ישראל תושב עזה בחשד שביצע את הרצח, אך הוא שוחרר מחוסר ראיות. הרמטכ"ל באותו הזמן, רפאל איתן, קבע כי המעשה בוצע על רקע לאומני כמבחן כניסה לארגון טרור.
קציני משטרה, בהם המפכ"ל אריה אבצן, הביעו הסתייגות מדבריו. ניצב יחזקאל קרתי שהיה אמון על אגף החקירות, קבע כי אין כל יסוד בדבריו של איתן. עם זאת בשנת 2001 חשף ניצב משנה בדימוס, יצחק גטניו, שהיה חלק מצוות החקירה, כי ערבי שנכלא על עבירות פליליות ושיתף פעולה עם השב"כ, מסר כי מחבל שחלק איתו תא סיפר לו כי הוא זה שרצח את אלימלך.
בדיקת החוקרים העלתה כי אותו מחבל אכן היה בתאריך שבו נעלמה אלימלך בשכונה, ואף עבד שם במכולת השכונתית. עם זאת, הוא מעולם לא נחקר, ובשנת 2001 מת במקום מושבו בירדן.
בשנת 1988 עצרה המשטרה את האחים עמוס ויהודה שלף בחשד לרצח, לאחר שגרושתו של יהודה טענה כי הוא התוודה בפניה על הרצח של אלימלך. במשטרה לקחו ברצינות את המידע שקיבלו, ואף חפרו בחצר ביתו של שלף במטרה למצוא ראיות כלשהן. אך בסופו של דבר האחרים שוחררו מבלי שנמצאה נגדם כל ראיה. הגרסה של שלף הייתה שלא פגש את נאווה אלימלך מעולם - ושכל חטאו הוא סכסוך כספי בינו לבין אשתו.
המשטרה אף ניסתה להעסיק "מדיום" בפרשה. ציפורה רימר, פרה-פסיכולוגית שעסקה בניסיון פענוח הפרשה, כמובן נכשלה בניסיונה לאתר מי הרוצח. לאחר מכן, נחשף כי בעברה הרשעות קודמות במעשי מרמה והונאה.
פתיחת החקירה מחדש
37 שנים לאחר הרצח, ב-4 באוגוסט 2019, אישר בית המשפט להוציא את גופתה של נאוה מקברה ולהעבירה למכון לרפואה משפטית באבו כביר. לפי המשטרה, הדבר נעשה לאחר שיחידת להב 433 בחנה מחדש את תיק החקירה. כחודש לאחר מכן הגיעו חוקרי יאחב"ל לבית הוריה של נאוה והחזירו להם זוג עגילים שהיו שייכים לה. צו איסור פרסום הוצא על התקדמות החקירה, ואחיה של הנרצחת, יעקב אלימלך אמר בזמנו: "לא נמסר לנו כלום מעבר, אנחנו מחזיקים אצבעות".
נכון להיום, מאז הוצאה גופתה של נאוה מקברה לא נעצר אף חשוד או נרשמה התפתחות משמעותית בחקירה. "אני מוכנה לעשות הכל כדי שנדע סוף סוף מה קרה לנאווה", אמרה אמה מזל בריאיון ל"מיינט בת ים" ב-2019, "אני רוצה לדעת איך הבת שלי הלכה, אני כל הזמן מדליקה נרות נשמה לזכרה – עד שהצדק ייצא לאור".
התעלומה והראיות במחסן
41 שנים עברו ואף אחד עדיין לא יודע מי רצח את נאווה אלימלך. מקורות יודעי דבר סיפרו ל"מיינט בת ים" שעשרות שנים מוחזקים במחסן המוצגים של המשטרה ממצאים הקשורים לפרשה, ובהם כמה עיתונים, חבלים ומוצגים נוספים.
החוקרים אמנם הצליחו להפיק ממצאים שקשורים לארבעה בני אדם בשיטות חדשניות שלא היו ידועות בזמן הרצח, אף בדיקה במעבדה העלתה שמדובר בשוטר שפעל אז בזירה, בשני עובדים שככל הנראה טיפלו בהכנסת המוצגים למחסן המשטרתי – ובנאוה עצמה.
שום דגימה שקשורה לחשוד או לכל חשוד אחר מעולם לא נמצאה.
