נוי שרף (33), תושב בת ים, עבד במשך שנים כקצין ציוד של מערכות בנקאיות. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", העסק מעט דשדש ועל כן פנה לאחיינו, מאי שרף (22), והשניים החליטו להגשים חלום ילדות משותף: להקים חנות לפירות ולירקות. אבל לא כזו שרואים בכל מקום, אלא "בוטיק" של ממש.
אולי יעניין אתכם:
חלום ילדות ושותף שגוייס
לפני כשלושה חודשים פתחו השניים את "בעל השדה" ברחוב האלוף יעקב פרי 13 ברחובות: "חיפשנו מקום שיהיה גם פרימיום וגם בעל שטח גדול", מסביר נוי, "לצדנו פועלים אטליז איכותי ומוכר דגים ברמה גבוהה, ואנחנו משלימים את החוויה עם 250 מ"ר של פירות וירקות – היפים ביותר בארץ".
העסק של נוי ומאי החל לשגשג במהרה, בין היתר בזכות צילומים מרהיבים של התוצרת שהם מעלים לאינסטגרם ולטיקטוק: "אנשים חושבים שזה מלאכותי", אומר נוי, "אבל הכול מהארץ. אנחנו תומכים אך ורק בחקלאות ישראלית, ובעיקר מקפידים על מוצרים רבים מאזור עוטף עזה".
העסק רק החל לעשות צעדים ראשונים ולשגשג, כאשר שותפו של נוי, ואחיינו, גויס לשירות מילואים. "מאי שירת אז בשירות סדיר בגדוד לחימה טקטית – נחשון, וראיתי אותו כל הזמן מתנייד בין עזה ללבנון. החלטנו שברגע שישתחרר, נפתח את העסק החדש. אך הוא לא הספיק לנוח וכבר גויס למילואים, וכעת הוא נמצא בלב עזה".
בוטיק יוקרתי, קירות כתומים ועזרה לנזקקים
מה מייחד את "בעל השדה"?
"קודם כל, כל אורח שמגיע אלינו מקבל כוסית אספרסו ויכול לשבת בנוחות. בנוסף, אנחנו מציעים תוצרת 'חתוכה' ומוכנה לאכילה: אננס מקולף, ענבים שטופים, מנגו, אבטיח, וגם מיצים סחוטים ושייקים טריים. אנשים לא באים אלינו רק לקנות, אלא לחוות חוויה שלמה, בדומה לחנויות פירות יוקרתיות בלונדון".
מה היתרון באפליקציה שפיתחתם?
"אני מכיר מהבית תלונות על 'מה הגיע לי במשלוח', ולכן אצלנו יש התחייבות של 100% שמה שאתה רואה בחנות – זה בדיוק מה שתקבל. בנוסף, אנחנו מאפשרים להכין את כל רשימת הקניות מראש. כך, כשהלקוח חונה עם הרכב - הכול כבר מוכן עבורו לאיסוף".
למה כל הקירות אצלכם צבועים בכתום?
"הצבע הכתום הבולט בחנות אינו מקרי. קצת לפני הפתיחה, הביבסים היו בכותרות. האחיין שלי החליט לצבוע הכול בצבע הג'ינג'י שלהם – כאות הזדהות והוקרה. זה מאוד מרגש".
ואיך המחירים?
"במוצרים רבים אנחנו זולים משמעותית מסופרמרקטים, כמובן שתלוי בעונה. בנוסף, פעמיים בשבוע אנחנו מסייעים ליותר מ-100 משפחות קשות יום מרחובות והסביבה. כיוון שאני מקבל סחורה טרייה מדי יום, בסוף היום כל מה שנשאר - אני יוצר קשר עם כמה משפחות וגמ"חים – והם באים לאסוף סלי מזון. זה קצת מצער אותי להגיד, אבל לא ידעתי שיש כל כך הרבה נזקקים בסביבה שלנו".
