שחיתם לאחרונה בחוף הסלע והרגשתם נשיכות ברגליים? תכירו את הדג הטורף שלאחרונה פעיל מאוד ממש בקרבת החוף, והנשיכה שלו יכולה להכאיב ואף לפצוע, בדיוק כמו שקרה לט', גולשת סאפ מנוסה, שבשבועיים האחרונים יוצאת מהים עם סימני נשיכה מכאיבים.
הדגים הנושכים
ט' (47) מגיעה מדי בוקר לים. היא שוחה, מטפסת ונופלת לא אחת מגלשן הסאפ, בטרם תעלה השמש הקופחת, אלא שלאחרונה המכות הכחולות היבשותשהיא חוטפת כתוצאה מהנפילה מהגלשן, הם כאין וכאפס לעומת הנשיכות הכואבות מדגי הסרגוס הטורפים.
"הנשיכות התחילו אצלי לפני שבועיים, אבל יש לי חברים שמתלוננים שזה התחיל אצלם קצת קודם. ממה שאני מבינה – זה סוג של דג טורף שהגיע אלינו עכשיו לאזור המזרחי של הים התיכון – ואם יש משהו שהוא אוהב, זה לתת ביסים קטנים בבני אדם".
ט' מציגה מספר נשיכות על ידיה ועל רגליה – אמנם לא גדולות, אבל אפשר להבחין בסימני שיניים קטנות בכל הגפיים החשופות, ואומרת: "יש פה בעיה למתרחצים, שלא מזהירים אותנו. המצילים פותחים את הסוכה קצת יותר מאוחר, אבל דואגים להזהיר מפני גלים או סחף מסוכן. התקשורת דואגת ליידע אותנו היטב על מדוזות שמגיעות עד החוף, אבל אף אחד לא מזהיר מפני נשיכות של דג הסרגוס. זה לא רק בחוף הסלע בבת ים, הם שוחים מראשון לציון ועד לחופי חיפה".
קראו גם:
ואכן, דג הסרגוס הפך לאימת המתרחצים בישראל בקיץ האחרון, והתופעה רק הולכת ומתגברת בשנים האחרונות. ההערכה הראשונית הייתה שמדובר בשינויי האקלים בכדור הארץ, כאשר מי הים התיכון מתחממים – ודגי הטרף חושבים שהם שוחים להם במי האמזונס החמימים. השערה נוספת שנשמעה הייתה, כי בשל מחסור בדגים אחרים בים, דגי הסרגוס שנמצאים כאן בלאו הכי רק משנים את הרגלי האכילה שלהם, ומנסים "לטעום" בני אדם.
האמת על הסרגוס
ד"ר ניר שטרן, חוקר דגים מהמכון לחקר ימים ואגמים בישראל, מסביר: "זה לא מין פולש, אלא דג מקומי ונפוץ שנוהג לחפש את מזונו בסביבה סלעית ובקרקעית הים. הם היו פה לפנינו וזהו מקומם הטבעי. הדגים הנושכים הם הצעירים שבהם, והם לא יודעים להבדיל בין מזונם לבין סלעים או רגלי המתרחצים, מה שמוביל אותם לניסוי וטעיה שדועכת ונעלמת עם הגיל".
מה גודל הדגים הקטנים?
"מדובר בדגים קטנים מאוד, שאורכם נע בין 3 ל-10 סנטימטרים. ברגע שהם מחכימים ומבינים כי לא מדובר במזון, הם מפסיקים לנשוך. על כן, לא מדובר בסכנה לציבור", מרגיע שטרן, וזו כנראה הסיבה שהמצילים לא ממש מדווחים על הימצאותם במים.
לדבריו, הסיבה שהדגים הללו נמצאים לאחרונה בחופי בת ים ובחופי ראשון לציון, היא הסלעים: "הדגים הללו חיים בסביבות סלעיות, כך שהם נראים בעיקר בחופים שבהם ישנם סלעים שמספקים לדגים הללו מחסה".
איך נמנעים מנשיכה של הסרגוסים?
"אין טיפול מונע לנשיכות הללו, אם כי חליפת גלישה עשויה לסייע מכיוון שהרגל לא חשופה. כאשר הסרגוסים גדלים, הם עוזבים את המים הרדודים ועוברים למים יותר עמוקים מהעומק שבו עומדים מתרחצים במים ולאזור הסלע".
למיכאל (מישמיש) בורא ששוחה מדי יום בחוף הסלע, יש המלצה איך בכל זאת להימנע מנשיכות: "תישארו בתנועה. אם אתם עומדים הם ינשכו, אבל אם שוחים או מזיזים את הרגליים הם לא יתקרבו".
ואם נסיים בטעם טוב: כדאי לדעת שדגי הסרגוס נחשבים דג מאכל טעים. הם מוכרים בקרב הדייגים גם בשם חג'ג'. אז קחו חכה, ואולי חוץ משחייה נעימה תחזרו גם עם ארוחת צהריים.