שירן שחר–בורק החליטה ליצור מופע מחווה לסבא רבא שמעולם לא פגשה, ומחזירה את הכבוד למוזיקה היוונית. "הם היו עמודי התווך של המשפחה ופספסתי אותם".
קראו גם:
שחר־בורק (40) נולדה וגדלה בבת ים, בקרב הקהילה היוונית, עטופה במשפחה מורחבת חמה המחוברת לשורשים היווניים שלה, אותה היא מכנה "שבט". היא למדה במגמת מוזיקה, שירתה בתזמורת הצבאית ולמדה חינוך מוזיקלי.
היום היא נשואה, אם לשלושה, ובימים אלה היא יוצאת במופע חדש בשם "אתונה פינת איזמיר", בו היא מארחת בסגנון טברנה יוונית, שרה ביוונית (עם תרגום), מציגה תמונות של משפחתה המורחבת ומספרת את סיפורם של שני הסבים רבים שלה, אנשים שונים מאוד שהיו חברים טובים.
"סבא רבא שלי מצד סבי היה לאון אנג'ל. הוא היה חזן בקהילת הלאדינו והקים בית כנסת משאריות הצריפים ביפו ד'. הוא נפטר שלושה ימים לפני שנולדתי.
"סבא רבא מצד סבתי היה ישראל רודיטי, אדם חילוני שהיה רקדן יווני בחסד ולקח תחת חסותו את הזמר אריס סאן במועדון האריאנה, בימים שסאן הביא את המוזיקה היוונית לישראל. הוא נפטר שבעה חודשים לפי שנולדתי. את שניהם פספסתי על הקצה, והם היו עמודי התווך של המשפחה, אז הרגשתי צורך לתת להם את המקום שלהם ולספר את סיפור חייהם".
כצברית, איך את מתחברת לסיפור המשפחתי?
"המשפחה שלי עלתה מטורקיה, אבל השורשים שלה מיוון, משם השם של המופע ‑ 'אתונה פינת איזמיר'. עד גיל שלוש גדלתי אצל סבתי, שלא דיברה מילה בעברית, אז דיברתי לאדינו. לכן היום אני דוברת את השפה יותר טוב מבני דודים של אמי. לסבתא היה חשוב לשמר את המסורת, זה בער בעצמותיה שנישאר שייכים לשורשים שלנו, ולכן עד היום אני מלמדת את ילדיי שירי ילדות יווניים.
"כנערה תמיד ידעתי שמחוץ לבית יש סגנון מסוים, אבל בבית זה משהו אחר. האוכל היווני, עם עלי הגפן, המאפים וקציצות הפראסה והמנהגים. לנו יש חגים שאנשים בקושי חוגגים ועבורנו זה עניין משמעותי, כמו ט"ו בשבט או חנוכה, בו אנחנו נפגשים כל המשפחה המורחבת בכל ערב, מדליקים נרות יחד, שרים מזמורים בלאדינו ואוכלים מתוקים כמו לוקומדס, שזו סופגנייה יוונית. בכלל, המשפחה המורחבת אצלנו מאוד מגובשת, אנחנו כמו שבט ומאוד קרובים אחד לשני".
במופע שעולה ב"ענבל", המרכז האתני, היא מקבלת את האורחים באירוח יווני קלאסי. "יש עלי גפן, גבינה בולגרית ומטעמים מהמטבח היווני. יש הרבה סיפורים, שירים ושמח, חמישה נגנים ומוזיקה טובה. במשך השנים הייתי עסוקה בגידול הילדים, לכן בעיקר לימדתי. בשנה האחרונה אני עוברת תהליך, מופיעה יותר לצד תזמורות ואמנים כמו יונתן מילר, חני לבנה, קובי זרקו והרכבי מוזיקה איטלקית, ולאט־לאט חוזרת לבמה. כשנסעתי עם המשפחה לאתונה, סבתא שלי אמרה שאם אביה היה יודע שהנכדה שלו שרה בלאדינו הוא היה חוגג. זה עודד אותי לעשות את הצעד הזה".
עוד חדשות בת ים
